לינוקס, ישראל, ועברית

banana-boy-tux-perso-2990 כל מי שמשתמש בלינוקס מעל 10 שנים יכול לספר על ההתחלה הקשה עם לינוקס ותמיכה בעברית, איך היה צריך להגדיר ידנית את התמיכה למקלדת עברית, איך ספריות גרפיות תמכו חלקית בעברית אם בכלל, ואיך המצב מבחינת עברית ימין-שמאל לא היה קל.

כיום, עם ההפצות השונות, התמיכה בעברית היא פשוט מעולה. הספריות הגרפיות העיקריות (GTK, QT) תומכות בעברית בצורה מלאה, הגדרות המקלדת נעשות כבר בצורה גרפית, והחיים הרבה יותר קלים למשתמש שמעוניין לכתוב ולערוך בעברית החל ממסמכים ועד קוד.

יחד עם זאת, אם מנסים לחשוב על אדפאטציה של לינוקס בחברות היי-טק כתחליף למערכות Windows, ישנה בעיה מאוד מהותית, והיא תמיכה עברית ב-Wine.

imageכיום אם משתמשים באפליקציות Windows דרך Wine, אפשר לסדר את זה שתוכל לתקתק בעברית תגובות או דברים מעין אלו, אך ברגע שמנסים לשלב טקסטים בערבוב של אנגלית, עברית ומספרים, התוצאות די גרועות.

למשתמש הפשוט אין בעיה לעבוד עם תוכנות אופיס כמו Open Office, אך במשרדים וחברות, Open Office הוא בעייתי, במיוחד אם החברה שילבה כל מיני פונקציות VBA או שהפקידות והעובדים האחרים מכירים רק Office של מיקרוסופט. עקומת הלימוד היא די תלולה ופונקציות רבות שונות במימוש וגישה אליהן, מה שיגרום לחברות רבות לרצות להשתמש ב-Office ובשאר אפליקציות מבוססות Windows שאין להן תחליף חופשי/חינמי/מסחרי בלינוקס ורעיון החלפת מערכות הפעלה ידחה או יגנז.

לו היתה תמיכה עברית טובה יותר ב-Wine, היה הרבה יותר קל “למכור” לחברות את הרעיון של לאמץ לינוקס במקום Windows לפחות בחלק מהמקרים, במיוחד כשחברות מתעקשות להשתמש ב-Outlook, Excel ועוד, שלא לדבר על אפליקציות מסחריות שהחברה צריכה להשתמש. יש כיום מספיק אפליקציות בלינוקס שמאפשרות שימוש במקום המתחרים ב-Windows, עניין היציבות וחוסר הוירוסים זו גם דוגמא מצוינת ליתרון שימוש עם Linux בחברה, ועוד לא דיברתי על פונקציונאליות כמו ניהול הרבה יותר טוב, חזק ורציני מאשר הפתרונות של מיקרוסופט, גמישות מבחינת ביצועי מחשב ושדרוגים (אפשר להריץ סביבת שולחן מלאה על שרת רציני ולתת למשתמש לקבל את הגרפיקה על המחשב החלש עם הטכנולוגיה של X Windows ללא צורך ברכישת רשיונות כפולים של Windows server ו-CAL פר תחנה), עבודת גיבוי ושיחזור הרבה יותר קלה (בין אם משתמשים בפתרונות מסחריים לגיבוי או שכותבים משהו In House), ותמיד אפשר להזכיר את השרתי Linux שמריצים את רוב שרותי האינטרנט בעולם – מבחינת ביצועים ויציבות. בארה”ב ובאירופה, עניין החלפת תחנות Windows ב-Linux היא דבר קיים שקורה, אך כאן עדיין חסרים בלוק או 2 לגרום לדבר זה לקרות.

נשאלת השאלה אם יש גורם שמוכן לקחת דבר זה על עצמו. הרווח הפיננסי יכול לבוא בצורה שהחברה שתכתוב את העברית תוכל למכור אקסלוסיבית פתרון כזה, בסגנון CrossOver Hebrew Enabled וחוזי תמיכה, כמו ש-קוויקסופט עושים עם מוצרי אדובי (Adobe בחו”ל מוכרת מוצרים ללא תמיכה בעברית, וקוויקסופט מוכרים את הגירסה שתומכת בעברית כולל תמיכה מלאה). השינויים ב-Wine יכולים להיות משוחררים לקהילה, אך כל מי שהתקין תוכנות ב-Wine יכול לספר: יש הבדל ענק בין להתקין תוכנות עם Wine לבין להריץ תוכנות עם Wine לאחר שהותקנו, והמוצר של CodeWeavers (הכוונה ל-CrossOver) עושה את כל ה”קסם”.

לסיכום: התמיכה בעברית בלינוקס היא די טובה, אולם בשביל להכניס את השימוש בלינוקס לחברות רבות בארץ, נדרשת עברית ב-Wine. ידרש גם “שינוי דיסקט” אצל רבים מקובעי ההחלטות, אך להם יהיה קשה מאוד להתווכח אם הם יראו את האפליקציות שלהם רצות בלינוקס באותה מהירות כמו עם XP, ולאחר שיתוודעו ליתרונות שיש למערכות לינוקס מול המתחרים.

מי מרים את הכפפה? 🙂

Comments

comments

6 תגובות בנושא “לינוקס, ישראל, ועברית

  1. לעניות דעתי Wine הינו אחת התוכנות הבעיתיות ביותר לשימוש, במיוחד בידים של משתמש הדיוט.
    נניח שיש עדכון לאאוטלוק, תצטרך התקנת אקספלורר תחת Wine, ויש 50/50 סיכוי שלאחר ההתקנה זה לא יעבוד. כי ככה.

    מה כן עובד – מכונת חלונות וירטואלית תחת לינוקס. זה עובד כל כך טוב, שזה אפילו יותר טוב מהמקור…
    Wine is Doomed, יחי הוירטואליזציה D:

  2. אגב, דווקא ב-Qt חלה נסיגה בתמיכה העברית בגרסה 4. התוצאה היא, למרבה האירוניה, ההתנהגות האפיינית לחלונות: צריך לקבוע כיווני פסקאות באופן ידני.

  3. למה לא להשתמש בוירטואליזציה של וינדוס (למי שצריך) ולהתקין שם את מה שצריך ?
    נראה לי דיי נוח, מניסיון אישי.
    (אולי לא הבנתי אותך ? כלומר, סיבת השימוש ב WINE)

    אגב,
    ראיתה את ONLIVE ?
    נראה לי עוד מכה גדולה למיקרוסופט שהתבססה על קהל של גיימרים
    שהיו תלויים בוינדוס לשחק משחקים

  4. Oldie, נדב.
    ראשית, מבחינת הביצועים, Wine עוקף את VMWare כמעט בכל מבחן ביצועי שתשימו לו, הן מבחינה טקסטואלית והן מבחינה גרפית מהסיבה הפשוטה: VMWare מצריך לדמות הרבה חומרה והמון טריקים כדי לבלבל את מערכת ההפעלה בכדי לחשוב שזהו מחשב אמיתי ונפרד וזה עולה בביצועים. תנסו להריץ אפליקציות גרפיות כבדות, משחקים או כל תוכנה שמשתמשת ב-DirectX (ידעתם ש-Powerpoint לדוגמא משתמש ב-DirectX?).
    שנית, שימוש ב-VMWare יחייב אתכם ברשיון Windows נוסף על כל מחשב נייד או מחשב BRAND (כמו Dell, HP, IBM וכו'). אם תרצו להשתמש במדבקות על מנת להתקין XP על VMWare לדוגמא, תצטרכו לעשות Uninstall מלא של ה-XP מהמכונה, להתקשר למיקרוסופט, לבקש מספר אחר (המספר עובד רק עם XP של היצרן, וה-XP שמגיע בתוך ה-Image במחשב אינו מתאים להתקנה ב-VMWare). כל זה כמובן לא רלוונטי אם יש לכם Site License ואתם מוחקים את ה-XP או ויסטה מהמחשבים החדשים שאתם רוכשים ומתקינים עותק שלכם.
    שלישית, אני ניסיתי להתקין עדכונים ל-Outlook החל מאופיס 2003 רגיל ללא SP ועד SP3 דרך Wine ותנחש מה.. זה עבד לי חלק.

    נדב: סיבות השימוש ב-Wine: אין צורך בכל הטרראם של רשיון Windows כמו שהבהרתי בתגובה הזו, ביצועים יותר גבוהים, יתרונות של Linux עצמו מבחינת יציבות, התקנה ושימוש מרחוק, ניצול מחשבים שאינם ממש חזקים ועוד כמה נקודות שהעלתי בפוסט.

    לגבי Onlive כתבתי פוסט על כך כאן בבלוג.

  5. אני יכול להוסיף את הסיבות הנוספות שלא הזכרתם (בתור איש IT שאוהב Linux).
    הבעיות שאני רואה מההבט שלי הן:
    1. הידע והיכולת לתמוך בלינוקס – ישנה עקומת ידע גדולה מאוד אצל טכנאי PC לגבי השימוש וקלות התמיכה ב-LINUX. גם קורס בנושא Linux לא עזר – כי חלק גדול מהטכנאים מרגישים בנוח עם איך ש-Windows מסתיר עבורם את הכל בממשק גרפי – ולעומת זאת ב-Linux אין הסתרה וכן צריך ידע יותר מעמיק לגבי איך עובדת המערכת (התקנת Drivers, ניהול ובדיקת התקנים מזוהים וכו… זו דוגמא קלאסית אבל יש עוד המון).
    2. עדיין המון יצרנית לא מספקים Drivers ל- Linux (עבור חומרת PC להבדיל משרת) – אז נכון – לרוב ה-Driver יזוהה אך לא תמיד.
    3. WINE – עדיין לא מסוגל להריץ כל מה ש Windows מסוגל – ואני מתכוון בעיקר לאפליקציות ארגוניות (Client-Server) שלצערי עדיין קיימות בארגונים (מה לעשות לא הכל עבר ל-Web) – ומכאן גם נגזרת בעיה חמורה לא פחות – במידה והאפליקציה כן עובדת – אין מצב שתקבל תמיכה מהיצרן כשאתה עובד ע"ג WINE.
    4. חינוך משתמשים – אם קשה ללמד טכנאי PC איך לתמוך ב-windows -לך תחנך משתמשים לעבוד עם Linux (בהרבה מקרים משתמשים מתקינים תוכנות ועובדים עם כלים שנוחים להם ע"ג המחשב) – להזכירכם על כל טכנאי תמצאו בקלות 30-80 משתמשים (תלוי בארגון) אז גם הכמות לא משחקת לטובת Linux במקרה הזה.
    5. כסף – כמובן בסוף הכל יורד לכסף – כמה שאתה חוסך זה כלום לעומת כמה שאתה מפסיד בפרודקטיביות של משתמשים שיורדת עקב עקומת הלימוד – ופתרון הבעיות האיטי יותר שמלווה את התקופות הראשונות שלאחר המעבר (וארגונים לא מוכנים לסכן כל כך הרבה).

    ולהלן מס, הערות כלליות:
    *להשתמש ב-VMWare ע"ג  Linux טיפשי כי זה יקר יותר מלהשתמש פשוט ב-windows, פוגע בביצועים, ומקשה על המשתמשים.
    *לגבי היציבות של Linux – פה אני מוכרח לחלוק עליך – לצערי ראיתי יותר ממשקי X שקפאו מ-Windows שקופאים – וכן ביצעתי דברים סטנדרטיים ודאגתי לעדכן את הפלטפורמה (אני חושב שיש ללינוקס עוד דרך בתחום הזה שלא לדבר על ההיתנגשויות השונות בין גרסאות של מודולים ומערכות כאלו ואחרות).

  6. אני משתמש באובונטו כבר בערך שנתיים ואוהב אותו. בתור סטודנט אני בהחלט נפגע מחוסר התמיכה מלאה במסמכי אופיס ובמקרה שלי חסרה לי תמיכה בצפייה במסמכים המכילים נוסחאות. אני מאוד רוצה לעזור בלקגם את האפשרות להריץ את האופיס של מיקרוסופט עם תמיכה בעברית ויש לי ידע בתכנות אבל כמובן שצריך להתארגן לקבוצה רצינית בשביל לממש את זה וגם שפשוט אין לי יותר מדי זמן לכל זה. אבל בטוח שניתן לארגן פרוייקט יישום עברית ב- WINE…

סגור לתגובות.