מספר קליפים קצרים לצפיה

כשאביגדור ליברמן אמר ביום הראשון לכניסת הממשלה החדשה שהממשלה החדשה אינה מכירה בהסכמות אנאפוליס, התנפלו עליו כל העולם ואחותו. ארה”ב אפילו הודיעה שהיא “תזכיר לישראל מחויבותה לאנאפוליס” (טכנית הם אינם יכולים, כי החלטות אנאפוליס לא עמדו להצבעת הממשלה. הסכמה 1515 עלתה להצבעה וזו כמובן “מפת הדרכים” שלה ישראל מחוייבת).

לפעמים, מרוב שאנו האזרחים “נשטפים” בחדשות מגמתיות של השמאל, אנו שוכחים לראות מה הצד הפלסטיני באמת טוען, והנה דוגמא לדבר הכי בסיסי שבלעדיו אין שלום: הכרה בישראל. נשמע פשוט, לא? בשביל לחתום הסכם כלשהו, עליך להכיר בצד השני. אז האם באמת הפלסטינים מכירים בנו? מי שחושב שהתשובה היא “כן” מוזמן להציץ בקליפים הבאים:

 

למעוניינים, ישנה גם כתבה המסבירה יותר לעומק את הדברים ואותה ניתן לקרוא כאן, והדברים אינם ממש סקופ בלעדי וחדש, אפשר לראות בכתבה כאן מ-2007 מה שג’יבריל רג’וב אומר: “..אותו ג'יבריל רג'וב מופיע עכשיו בטלוויזיה ומזעזע את מכריו הישראלים באומרו, כי הפלשתינאים ישיגו לבסוף כל גרגר אדמה בשטח שבין הנהר לים”, וזהו ג’יבריל רג’וב, לא איזה פלסטיני תמהוני מהרחוב שמשמיע את דעתו.

אז אם אלו הדברים (וכפי שניתן לראות בקטעי הוידאו, הלוגו מצד שמאל הוא הלוגו של הרש”פ), מדוע אנחנו בכח מנסים לעשות שלום ולתת שטחים לאלו שמחפשים בעצם לא רק שלא להכיר בנו, אלא לקבל את המדינה הזו בסופו של דבר בשיטת הסלאמי? פלא שאביגדור ליברמן מתבטא כך

חומר למחשבה.

Comments

comments