אנשי הייטק: איך “למכור” את עצמך יותר טוב

image כידוע לכל איש מחשבים שמחפש עבודה ומקבל זימון לראיון, כמעט לעולם אין הדבר מדבר על קבלה אוטומטית לעבודה. יש ראיון עם אשת משאבי האנוש, לאחר מכן אם מצאת חן בעיני אשת משאבי האנוש והתאמת למה שהיא חושבת שהחברה מחפשת, תזומן לראיון המקצועי (בחלק מהמקרים הראיון מחולק ל-2: סמי מקצועי שנערך ע”י ראש הצוות לדוגמא, וחלק מקצועי שאיש פיתוח בודק אותך מקצועית מבחינת ידע וכו’), והיה אם עברת את כל המשוכות, תוזמן בוודאי לראיון עם הסמנכ”ל או המנכ”ל על כמה שקלים יזרקו עליך פר חודש כ”משכורת”, ואיזה הטבות תקבל תמורת מכירת נשמתך לחברה (כן, הייטק, זוכרים?). כל מה שתיארתי אינו מקובע “ברזל” ויש חברות ששם זה שונה כמובן.

הואיל ואנחנו נמצאים בתקופה מחורבנת בה סיכוייך להיות מפוטר (או שהינך מפוטר… אהלן וסהלן. תצטרף לספסל) הרבה יותר גדולים מאשר סיכוייך להתקבל לעבודה חדשה ולהתחיל לעבוד במקום חדש, כל דבר שיכול לשפר את סיכויי קליטתך במקום חדש הינו דבר מבורך, ועל כך אני אכתוב הפעם, על נקודה קצת שונה.

בוא נשים את הקלפים על השולחן: אם בראיון עבודה אני יצליח “להלהיב” את אחד המראיינים בצורה חזקה, סיכויי להתקבל לעבודה יותר גבוהים. אם אצליח להלהיב את הצוות הטכני שמראיין אותי (בין אם זה ראש הצוות ובין אם זה מתכנת שמראיין אותי לדוגמא), סיכויי להתקבל הרבה יותר גבוהים מאשר הבחור הבא שיתראיין לאותה משרה ולא ילהיב את המראיין.

בקטע של ראיון מול משאבי אנוש אין לי הרבה מה לכתוב כי אין לי ממש ידע ספציפי לגבי זה (אם מישהו יכול לכתוב כמה משפטים על כך בטוקבקים, אשמח)

אז איך מלהיבים? אחד הטריקים הנפוצים הוא לשלב בשיחה Buzzwords, רק עדיף שתציץ בוויקיפדיה בקשר לאותם מילות Buzzwords ותראה מה אתה מבין והאם אתה באמת מכיר את הטכנולוגיה.

יש גם עוד שיטה שלצערי רבים מהמפתחים, אנשי QA, מנהלי רשתות, כותבים טכניים – לא ממש יודעים או שמים לב אליה או מודעים אליה. השיטה מחייבת קצת ישיבה מול המחשב והשקעה מינימלית לפחות.

לשיטה קוראים: השתלבות בקוד פתוח וברשותכם אסביר:

334px-Tux.svgבראיון מקצועי בד”כ נשאלים המון שאלות תאורתיות: איך עושים X, איך פותרים בעיה Y, מה עושים במצב Z, וכו’, ואם אתה יודע את הדברים ונותן פתרונות, זה מעלה את ערכך בראיון, אולם מה היה קורה אם למראיין היתה חשיפה לקוד שאתה כתבת או לדברים שאתה ביצעת בעבר? הרושם היה הרבה יותר חזק.

ניקח את סקטור המפתחים: אם מפתח ישתתף בפרויקט קוד פתוח בנושא שהוא מכיר, המראיין יוכל לגשת לפרויקט, להוריד קובץ קוד מקור ולראות את שמו של המרואיין שם, וזה הרבה יותר מרשים מאשר סתם לשמוע שמפתח עבד בחברה XYZ כי בחברה XYZ לא יפתחו את הקוד עבור המראיין. במקרה של קוד פתוח, הקוד של אותו מפתח מוצג לראווה בפני המראיין והוא יכול לשפוט ישירות אם הקוד נראה נכון ושווה משהו. אם עשית מימוש כזה או אחר בפרוייקט קוד פתוח כלשהו ורואים שזה הקוד שלך, זה מאוד מרשים.

אנשי QA לדוגמא יכולים לכתוב לפרויקט קוד פתוח מבחני Stress testing וברגע שהוא יכניס את הקוד לפרויקט (יעשה commit), שוב, המראיין יוכל לראות את הקוד ולהתרשם בעצמו, וזה משהו שהרבה יותר מרשים מאשר לשמוע שהבחור שלפניך עשה טסטים למוצר והמראיין לא יכול לבדוק ולראות מה הטסטים.

כנ”ל לגבי כתבים טכניים: בהרבה פרוייקטים של קוד פתוח התיעוד הוא במצב זבל או כמעט ואינו קיים. תיעוד מקצועי של איש טכני בתוספת שמו יכול מאוד להעלות את הערך של אותו כתב טכני בראיון המקצועי כי יש למראיין גישה לחומר שהכתב כתב עבור אותו פרויקט, וזה הרבה יותר מרשים מאשר לשמוע על עוד משהו שאותו כתב טכני כתב ואינך יכול לדעת מה הוא כתב ומה אחרים כתבו.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה גם להעיד הרבה יותר על האדם מאשר הממליצים יהללו שירה על אותו מרואיין. המראיין יכול להסתכל ב-Mailing list של אותו מרואיין, לראות פניה של מאן דהוא והתייחסותו של אותו מרואיין, ואם אותו מראיין יסתכל ויראה את העזרה שאותו מרואיין הגיש לאותו שואל, הדבר בהחלט יכול להרשים ולהעיד על אופיו של אותו מרואיין.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה לתת הרבה יותר בהרבה פחות. הקוד שלך / התרומה שלך גלויה לציבור, גוגל מאנדקס את הדברים שאתה עושה והתוצאות נראות לעיני כולם. ההשתתפות עצמה מפרסמת אותך ונותנת לך יתרון על פני אחד שאינו תורם כלל. בל נשכח שההשתתפות עצמה תורמת גם לא מעט לאגו: הנה אתה הוספת כך וכך ובזכותך הפרויקט יותר טוב וקל יותר לשימוש (לדוגמא), שזה בהרבה מקרים אחלה טפיחה לאגו. ההשתתפות עצמה אינה מכריחה אותך לשרוף ימים כלילות על הקוד אלא בזמנך החופשי אתה יכול לתרום. איש אינו עומד על ראשך עם דד-ליין לביצוע המשימה, ואם יש לך רעיונות לפרוייקט, הם יקבלו הרבה יותר אוזן קשבת מאשר עבודה בחברה ששם נכנסים במקרים רבים שיקולים אחרים שידחו את הרעיון שלך.

כל אחד יכול לתרום לפרוייקט בקוד פתוח, גם אלו שאינם מבינים מאומה בתכנות. משתמשים רוצים עזרה, ואפשר לסייע להם, לעיתים יש צורך עזרה בעיצוב ובעדכון אתר,
ואפשר בהחלט לעזור, כתיבת תיעוד יכולה לעזור, המרה לפלטפורמות שונות היא דבר מבורך, ויש עוד דברים שאפילו מעט השתתפות תסייע רבות לפרויקט ולמשתמשים.

לסיכום: אין שום הבטחה שמראיין מקצועי באמת יבדוק את הקוד שאתה כתבת או את העזרה שהגשת לפרוייקטים מבוססים קוד פתוח, אולם להזכיר את הדברים (עם URL) בקורות החיים זה אינו דבר שמזיק ויכול בהחלט לעזור ולתת לך יתרון על פני ה”מתחרה” שלך שבא להתראיין בדיוק לאותה עבודה שברצונך להתקבל, וכל יתרון שאתה יכול לגייס לטובתך יכול לעזור לך.

בהצלחה.

Comments

comments

3 תגובות בנושא “אנשי הייטק: איך “למכור” את עצמך יותר טוב

  1. [ציניות]
    לא הבנתי, אתה אומר שהקוד הפתוח יכול להראות ידע ויכולת לאנשים ?! ואני חשבתי שרק קומוניסטים הולכים לקוד הפתוח …
    [/ציניות]

    הבעיה הכי גדולה בהייטק היא העבדות המודרנית. במצב כלכלי כמו זה, גם העודף עובדים בשוק. בעיות אלו יוצרות מצב שאתה יכול להיות ידע של 20 שנה בטכנולוגיות, אבל אם אין לך משהו שעובד עם תואר שרק יצא מהאוניברסיטה וחוץ מלזרוק מילים אקדמאיות לאוויר לא מסוגל לעשות כלום יש, סביר להניח שיקחו בעיקר במצב הנוכחי את האקדמאי הזה, כי הוא יעלה פחות, למרות שהוא פחות מתאים.

    צריך להבין מול מה אתה עומד בראיון עבודה, והאם אתה בכלל רוצה להמשיך ולהיות שם. הייתי ביותר ממקום אחד בראיון, שהדברים נשמעו אחלה, אבל מקום אחד הרגשתי שמנסים להשפיל אותי (למשל אני לא אוהב או מבין חידות הגיון, זה לא אומר כלום על החשיבה שלי, זה אומר שזה לא מושך אותי ולכן אני לא משקיע בזה), אבל 90% מהראיון היה על חידות הגיון (גם המראיין במקרה הזה לא בדיוק ידע לזרום עם המרואיין, אלא נשאר על תבנית קבועה). לא היכולות הטכניות שלי, לא ההשתלבות שלי בצוותים,לא היכולת שלי לעבוד לבד,  לא היכולות שלי להתמודד עם דברים, אלא היתה חוסר גמישות והבנה של המועמד, וזה הרגשה רעה. מן הסתם לא רציתי להמשיך בכלל אם היו מציאים לי להמשיך להיות רואיין.

    הייתי גם במקומות שבהם הרגשתי שמחפשים רובוטים, למשל בוחנים עד כמה אתה זוכר בעל פה פקודות של שפה. ראבק אני מתכנת כבר 14 או 15 שנה, אתם חושבים שאני זוכר הכל בעל פה ?! בשביל זה המציאו תעוד. אני מבין את הלך החשיבה של השפה, זה כן (או לא), ואת זה מה שאתם צריכים אם כבר לבדוק, ולא אם אני זוכר בעל פה איך אני ניגש עכשיו לתפריט ה Start משנה את הלוגו של מיקרוסופט בלוגו של החברה וכל זה בצורה תכנותית (סתם משהו שעשיתי פעם בתור בדיחה של 1 באפריל לכמה חברים). מה לעשות אני לא יודע בעל פה פקודות API ולא זוכר בעל פה את כל החברים במחלקות השונות של שפה מסויימת, אבל אני כן יודע להשתמש בשפה בשביל להשיג דברים, וזה כל עוד יש תעוד ו/או דוגמאות לשימוש.

    היה לי גם ראיון עבודה מדהים בחברה שהאנשים שם עשו רושם של אנשים ממש טובים, אבל הסתבר לי שאני לא הבנתי מה המשרה שמציאים לי, ולמרות שיש לי את כל הידע והיכולת לממש אותה, אני לא בנוי אליה (מנהל רשתות לינוקס), אבל אני מסוגל לעבוד בה, ולפי הצורה שהתרשמו ממני עד שנפל האסימון לשנינו, גם הייתי המועמד הכי רציני למשרה הזו, כי לקחו כל נקודה שרשמתי בקו"ח שלי (אחרי שראיינו אותי בצורה שרירותית על טכנולוגיות, ועניתי על למעלה מ90 אחוז מהשאלות, ומה שלא ידעתי אמרתי שאני לא יודע) וראו שכל מה שרשמתי זה רק דברים שאני באמת מכיר ויודע, והם היו בשוק שלא ניפחתי את הקו"ח אלא ממש כל מה שרשמתי אני יודע, ואני יודע אפילו יותר מזה, אבל לא הזכרתי אותם בקו"ח שלי

    אני כמובן יכול להמשיך, אבל מה שאני מנסה להסביר זה, שהקוד הפתוח יכול לתרום, אבל זה בהרבה מקומות לא הissue. אני כבר "הפסדתי" מקומות עבודה בגלל שהיה לי יותר מידי ידע, וזה לא התאים לתפקיד או לתנאים שהם מוכנים להציע לי, וצריך להבין הרבה מעבר מאשר סתם להראות ידע ולהרשים, צריך להבין מה מחפשים ממך.

    פרט לזה אני מסכים עם מה שאתה אומר.

  2. היום על כל מה משרה פתוחה יש פי 10 יותר קופצים. בהרבה מאוד חברות מי שעושה סינון ראשוני לא ממש מבין בזה אלא מחפש באזוורדס ולפי ההתאמה של הבאזוורדס בקו"ח שלך לאלו שבמשה מעביר אותך הלאה.
    בחלק מאוד גדול של המקומות לא ממש שואלים שאלות טכניות וגם אם שואלים, אלו לא תמיד שאלות מוצלחות. אני לא מתיימר לזכור דברים בע"פ, כמו עידן. אני גם לא רוצה למלא את המוח בדברים מיותרים. בשביל זה יש תיעוד או גוגל. יותר חשוב להבין את התהליכים ולדעת איך למצוא תשובות. ואני טוב בלמצוא פתרונות. אבל אף אחד לא בודק את זה.
    הבעיה הגדולה ביותר היא מצב הייאוש. בשלב מסוים, המשכנתא תחנוק ואז הפשרות יתחילו. הן בפוזיציה המקצועית והן במשכורת.

  3. רק פי 10?
    קח דוגמא: בנק לאומי בלוד מחפשים להם איש UNIX עם ידע מצוין ב-Linux וגם .. AIX ו-Solaris. עד כאן קיבלתי יותר מ-17 פניות וזה רק מכל מיני חברות השמה/גולגלות/חברות כ"א.
    לפני חודש, קופ"ח כללית חיפשה איש עם ידע מצוין ב-Linux וידע ב-TSM. אני מכיר כמה מוצרי טבעול-לי (נו בסדר, TIVOLI) אבל אני לא מכיר את ה-Storage Management שלהם והנבלות (ב-IBM) לא מוכנים לשחרר אפילו סימולטור פשוט שאפשר ללמוד בבית ולהתנסות קצת. כמה פנו לגבי משרה זו? יותר מ-60.
    לפני חודשיים השב"כ חיפש איש Linux שיודע לנהל דטהבייסים בגודל 1TB (זה לא מידע סודי, זה הופיע בכל לוח). כמות הפניות אליי ספציפית לגבי משרה זו: 40 חברות כ"א.
    כל ההצעות האלו הגיעו למצב כזה מגוחך שהייתי פשוט לוקח KEYWORD מהצעת העבודה ופשוט הייתי שואל את הבחורה שחייגה: מחפשים ידע ב-TSM? זו קופ"ח כללית. 1TB של בסיס נתונים? שב"כ. איש יוניקס בלוד? בנק לאומי.
    זה מצחיק, וגם עצוב, וגם אני בסצינת המחפשים עבודה.

סגור לתגובות.