תגובה לפרסיקו ולעוד כמה אנשים

אחד הריטואלים שקורים בשנים האחרונות לאחר כל מבצע/מלחמה היא ריטואל ההכאה על “חטא”. במלחמת לבנון 2 הכאנו על חטא למה הכנסנו חיילים מוקדם מדי/ מאוחר מדי (תלוי מי המכה) או בקיצור “למה היינו צריכים להיכנס לבוץ הלבנוני מחדש”. ב”עופרת יצוקה” לעומת זאת, התהליך עבר שדרוג מאסיבי וכל מיני ארגוני שמאל (שלא לדבר על התקשורת המיינסטרים) החליטו לחדש את הריטואל, כדי שלא לפספס את החבר’ה מבחוץ שכבר זורקים עלינו את כל ההאשמות ומתעלמים/מזכים את החמאס מכל וכל.

אכתוב זאת בקצרה: הצבא עשה יותר מכל צבא אחר מבחינת הומניות: 3 שעות ביום הפסקת אש להזרים אוכל. התראות טלפוניות לכל בית, פיזור כרוזים, ירי הרתעתי, מה לא – כדי לפגוע כמה שפחות באזרחים, אבל לגופי השמאל זה לא מזיז בכלל. לדידם, כל עוד לא עברנו בית בית ולא כיבדנו את הדיירים בסוכריות ושאלנו אותם בנימוס אם הם חמאס – אז אנחנו “בלתי אחראים”. זה שהחמאס השתמש בכל מקום, גם מקומות שמלכתחילה אסור היה לו לירות מהם (מסגדים, בתי ספר, מקומות של האו”ם) הוא ירה משם וכשישראל החזירה אש, מיד אותם אנשים ואותם ארגונים קפצו להאשים את צה”ל בהכל. כרגיל, חד צדדיות במיטבה. פלא שהשמאל (שהכי מזוהה עם אנשים וגופים אלו) התרסק בבחירות האלו?

יצא לי לקרוא את מאמרו של תומר פרסיקו (המסתמך על מאמרים מ”הארץ”) על כך שדקה לפני שהם נכנסו לעזה, עובר הרב הגדודי ומברך, ומחלקים להם MP3 עם דרשות וכן טליתות (גם תפילין חולקו, אגב). ממש שוד ושבר! סקופ! לא חשוב שחיילים יכלו לסרב לקבל את הדברים ואיש אינו כופה עליהם לקחת מאומה מהדברים הניתנים. האם כתב “הארץ” הנכבד העלה בדעתו שחיילים שנכנסים לתוך שטח אויב עלולים לחזור באלונקה ושהם הם מעוניינים בעצם בטליתות ובתפילין? בוודאי שלא!

בחלק הבא של המאמר, מצוטט עוד חלק מכתבה ב”הארץ” (אלא מי?) על כך שרבנים הגיעו והרביצו דברי תורה ורוח קרב. אך מה הפריע לכתב “הארץ” (וכנראה גם לתומר ידידי)? אני אצטט: “…לימד אותם זה האחרון [הרב דוד פנדל – ח.ב.ח] ש"אין צורך לחשוש מפגיעה באזרחים כיוון ש"אין חפים מפשע" בעזה. פנדל אף ציטט פסוק בתהלים המתייחס לנקמת אלוהים בבבל בו נאמר "וניפץ את עולליך אל הסלע".

כלום ישאל הכתב הנמרץ מדוע אמר הרב דוד פנדל דברים אלו? בוודאי שלא. אל תטרידו את הכתב בזוטות (וכנראה גם תומר לא מטריח את עצמו לשאול מדוע אמר הרב את אשר אמר). ובכן, למי שלא ידע, ישנו עקרון ידוע בתורה אשר נקרא “רך לבב” שמדבר על כך שחייל לא יהיה מאוד רחמן ומתוך אותה רחמנות יווצרו מצבים שעלולים לפגוע בו ו/או בחבריו (יש מספר הרצאות על כך באינטרנט בכל מיני אתרים). גם אם אמר הרב ש”אין חפים מפשע”, אפשר לסמוך על כך שהחיילים אינם רובוטים שלוקחים מיד את דבריו של הרב ועוקפים את דבריו של המפקד בשטח. הדברים הם בסך הכל עידוד לחיילים והכנסת מורל ותו לא.

לאחר מכן כותב תומר על עדויות חיילים על “פשעי מלחמה” (על המאמר צריך עמוס הראל לקבל פרס. כתבה שכולה מדברת על שמועות בלי שם אחד לרפואה, בלי הוכחה אחת אפילו שחייל X גרם להרס Y. אם יש כאן הרס, זהו ההרס המורלי שעושים לחיילים, תודות ל”הארץ”) ומה הציטוט של תומר בכתבה? על כך שהכניסו להם יותר מדי ספרי תהילים וכל מיני תכנים וחוברות! לקרוא למבקר המדינה! אבל ה”בעיה” המרכזית היא המוטיב בדברים. ציטוט: “..כל המאמרים האלה, המסר שלהם הוא מאוד ברור – אנחנו עם ישראל, הגענו בנס לארץ, אלוהים החזיר אותנו לארץ, עכשיו אנחנו צריכים להיאבק על מנת לסלק את הגויים שמפריעים לנו בכיבוש הארץ הקדושה. זה היה המסר העיקרי, וכל התחושה של הרבה מאוד מהחיילים במבצע הזה היא של מלחמת דת”. איך לכל הרוחות פרשנות מעוותת של חייל אחד (אני יכול לנחש: חילוני שלא ממש חובב יהדות?) הופכת לבעייתית – אני לא יודע, אבל כרגיל, “הארץ” מחפשים לחרחר מריבות, אז נותנים לדעה אחד ימבה מקום בלי לתת לדעה אחרת מאזנת שום מקום. תומר בולע את הדברים בשקיקה.

ולסיום מביא פרסיקו את העניין שחיילים דתיים עזבו טקסים כדי לא לשמוע נשים שרות. וואו! חיילים שלא רוצים לשמוע/לראות נשים שרות! חבל שמר פרסיקו שוכח שישנם כל מיני זרמים ואני אישית מכיר מספיק דתיים ומסורתיים שאין להם שום בעיה לשמוע כל מיני זמרות שרות ומהצד השני לא חסרים עיתונים דתיים ששמים ריבוע על פרצוף של נשים. מה לעשות, כל אחד והזרם שהוא נמצא. מה העניין בזה בכלל?

תומר, אם אתה קורא את הדברים: יש רבנים ויש רבנים, ולא סתם נאמר “עשה לך רב”. ישנם נקודות שבהם רוב הרבנים לא מוכנים לנגוע ולשנות כלל וכלל, ורבנים אחרים מוכנים לשבור את הראש איך לפתור את הבעיה מבחינה הלכתית. לדוגמא: הומואים ולסביות, שרוב הרבנים מתייחסים לעניין כבעיה ניתנת לפתירה, ואילו הרב שרלו לא רק שנפגש איתם, אלא הוא מנסה יחד איתם ועם אחרים למצוא פתרונות הלכתיים לעניינים שם, וזו התקדמות, בניגוד לדתות פלסטיק כמו הנצרות שבאמת נתקעה כמה אלפי שנים אחורה.

לגבי הרב גינצבורג, אחלה אדם, אבל חוץ מהסקטור שלו לא ממש מקשיבים לו בחוגים אחרים, בוודאי שלא לרעיונות שלו לגבי “מדינת הלכה”. חלומות באספמיא ותו לא.

עוד משהו אחד, ואני מקווה שאני לא חוזר על עצמי: כבודם שם הרבנים מונח במקומם, אבל החיילים והצעירים לא תמיד מקשיבים לרב שלהם ולפעמים הם מעדיפים להקשיב לרבנים אחרים, ו
זה טבעי וזה נורמלי. אחרי הכל, אם הצעירים ממפוני גוש קטיף היו מקשיבים לרבניהם, לא היה “נוער הגבעות”, אך מה לעשות, הוא קיים גם קיים והם לא מוכנים להקשיב לאותם רבנים שהם הקשיבו להם לפני כן.

בקיצור: הלכות תמיד משתנות, החיילים הדתיים המשרתים היום ומתקדמים בסולם הפיקודי לא ממש ישיתו ליבם לכל חובבי פנטזיית “מדינת הלכה” ולא לרעיונותיו ההזויים של גינצבורג. תן להם קצת קרדיט, מה דעתך?

Comments

comments

4 תגובות בנושא “תגובה לפרסיקו ולעוד כמה אנשים

  1. חץ, ההוראה של הרבנים שאין חפים מפשע בעזה, היא עקיפה של סמכות המפקד בצבא, שכן מדיניות צה"ל הייתה שישנם חפים מפשע בעזה שיש להימנע מפגיעה בהם. אתה יכול לא להסכים עם המדיניות הזו, אבל כשרב צבאי מודיע לחיילים שלו שלא להימנע מפגיעה בחפים מפשע, או שזו מדיניות שהצבא מסתיר, ופותח לה פתח באיצטלה דתית, או שרב חרג מסמכותו וקבע שיש לפגוע בחפים מפשע. שניהם, בין אם אתה חושב שמותר לפגוע בחפים מפשע בעזה, ובין אם לא – אינן הצורה בה צריך להתנהל הצבא.

  2. יאיא ידידי, זו אינה הוראה. זו הבעת דעה של רב ובכל מקרה אפשר היה להסביר לחיילים בזמן ההרצאה או בהוראות שניתנות לאחר מכן (והן בין כה ניתנות לאחר מכן בקפ"ק הראשונה בכניסה) על כך שחיים חפים מפשע.
    עובדתית, עד עתה אין עדויות ישירות וחותכות לכך שחייל X או חייל Y לקח גלילון/M16 מקוצר/"נגב" והתחיל לרסס תושבים חפים מפשע. יש כל מיני שמועות שבינתיים מתבררות כמצוצות מהאצבע, אך לא מעבר לכך, כלומר העניין של מה שהרב אמר – לא ניכר בשטח.

  3. חץ בוקר טוב,

    נדמה לי שלא הבנת את טענתי העיקרית במאמר. אני לא מכחיש שיש סוגים שונים של רבנים ופסיקות שונות של הלכה. הרי יש אפילו רבנים אורתודוקסים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל, נכון? לכן השאלה היא לא האם יש סוגים שונים של הלכה, אלא למה יש סוגים שונים של הלכה. ואני ניסיתי להראות שאותו סוג שמנסה לטהר את הצבא ממוסר לחימה מערבי הוא אותו סוג שמנסה לטהר את הצבא מנורמות מיניות מערביות, ושאותו סוג בעצם גם רוצה בתווך המיידי ליצור קרע בין דת למדינה, ובתווך הארוך אולי גם לכונן מדינת הלכה. הראתי איך ההשקפות הללו כולן באות לידי ביטוי בדרשה שנשא הרב גינזבורג, למרות שודאי שלא כולם אפילו מכירים אותו – אבל מדובר בשדה רעיוני משותף.

    לבד מזה, ברור שאין שום דבר נורמלי ברבנים שבאים ומטיפים לחיילים לפני קרב דברים שהם בניגוד לפקודות הצבא ובניגוד לדיני מלחמה בינלאומיים. זאת לא "הבעת דעה" כי הם לא כתבו את זה בעיתון. הרי נדמה לי ששנינו נתנגד למישהו שיבוא לשדה הקרב ו"יביע את דעתו" על כך שיש להשתמט מהצבא מיד כי עלינו לנהוג על פי תורת האי-אלימות של גנדהי. ברור לך שאותו אדם יאסר במקום.

  4. העניין של "למה" יכול להגיע מהסוגיה של "70 פנים לתורה" בשילוב של 'תיק"ו". יש המחמירים ויש המקלים ומתוך כך הם פוסקים את פסיקותיהם, קח סוגיה הרבה פחות קריטית (תלוי בהשקפה כמובן): אינטרנט. כמה רבנים פסקו שזהו "שקץ" והוא מבחינת אותם רבנים כמו חמץ בפסח: לא יראה ולא ימצא.
    אז הם פסקו. אז? חושב שצאן מרעיתם אינם מחוברים לאינטרנט? מחובר גם מחובר ואני יכול להעיד מהלוגים בשרת של הבלוג שלי לדוגמא שיש גם גולשים מתוך אותם מכשירים סלולריים "כשרים" שלא אמור בכלל להיות בו חיבור אינטרנט.
    מה שאני מנסה לאמר תומר זה שיש הרבה רבנים עם כל מיני שטויות בראש, והם מספרים אותם בכל מקום, אז מה? הרבה מאותם מאזינים פשוט לא מקשיבים להם. כמה רבנים פינטזו בקול על הרמת סנהדרין מחדש? רק שהם "שכחו" שמי שאמור לעמוד בראש סנהדרין הם 2 שלא כל כך נמצאים איתנו היום: משיח בן דוד ואליהו הנביא. אז הם רוצים להקים, שימשיכו לפנטז.

    לגבי טענתך השניה לגבי זה שהם באים לשדה הקרב ומטיפים למה שהם מטיפים, אני יכול לתת לך את הדוגמא ההפוכה: קפוץ בסופ"ש לבילעין ותשמע מה שהשמאל שם מטיף לחיילים (בליווי אבנים בד"כ). אז מה? אתה רואה הרבה חיילים שמחליטים לנטוש את הנשק ולהצטרף לאותם מסיטים? לא, אתה רואה מכות.

סגור לתגובות.