מבצע “עופרת יצוקה”

oferet

השבת צה”ל הפתיע את החמאס והתחיל לדפוק חופשי בסיסים, תחמושת ובקיצור: מימש את “בנק המטרות” שהכין אגף מודיעין בצה”ל. אין ספק שבצה”ל למדו דבר או שניים על הפתעות ובזמן שכולם התלוננו על כך שטילים נוחתים על שדרות ועל עוד ישובים, המדינה מאפשרת לסיוע הומניטרי להגיע. עכשיו כולם יודעים שזה היה בעצם טריק “להרדים” את החמאס, ולפי כמות האבדות שהיו לחמאס היום, נראה שההפתעה בהחלט הצליחה.

יהונתן, שוקי, ורבים אחרים כבר הצהירו שהם “נגד המלחמה” ואתם מוזמנים ללחוץ על הלינקים ולקרוא את טיעוניהם המכובדים. אני פה מציג טיעון הפוך לחלוטין: אין ספק שדווקא המלחמה הזו מוצדקת. היא נעשתה חודשיים מאוחר מדי לדעתי, אבל לכשהתחילה, טוב שהתחילה, וברשותכם אסביר את טיעוניי:

  1. החמאס בנה מאות ואלפי טילי קסאם (מי ששכח: חודשיים אחרונים, בזמן שיש “הסכם רגיעה” חטפנו יותר מ-400 קסאמים), הבריח טילים ארוכי טווח. הוא לא מעביר את זה לאיזה מוזיאון עצמאות, הוא מתכונן להשתמש בזה נגדנו. פעם הטילים שלהם, היו מגיעים לטווח מאוד קצר, היום הם כבר מגיעים לאשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות ועוד. נוסיף לכך את העובדה שהבניה באזורים אלו לא ממש שיא האיכות, וכל מה שנותר הוא רק עניין של טיל כזה על בניין לא חזק עם ילדים בתוכו, ויש לנו אסון מבהיל בטירוף.
  2. כבר היינו בהסכם “רגיעה” שהחמאס הפר אותו נון סטופ. אכלנו אותה בכל צורה אפשרית ממנו. זה הסכם? זו רגיעה?

אז מה ח”כ חנין ובלוגרים רבים מחרים אחריו אומרים? “אל תעשה מלחמה, תלך על הסכם חדש”,  אבל החמאס לא עמד בהסכם הראשון, למה שיעמוד בהסכם השני? החמאס לא מעוניין בשום שלום כמו שהוא הצהיר לא פעם ולא פעמיים בעבר. הוא מעוניין ב”תהדייה” שמשמעותה החזרת שטחים למצב של 67 כדי לקבל “הסכם רגיעה” בדיוק כמו מה שהיינו בו בחודשים האחרונים. זהו? זו ההצעה? לחזור על אותה טעות במחיר הרבה יותר גבוה לנו??

אולי זה לא הזמן הכי נכון, אבל הטילים האלו יגיעו אלינו בכל מקרה. פעם זה היה ממש בגוש קטיף, היום בשדרות ומחר קריית גת ובדרך הטווח הולך וגדל ואם מישהו לא חושב שזה יגיע למרכז (וכבר יש להם טילים מוברחים שמגיעים עד לאזור 03, להזכירכם) אז הוא באמת חי באשליות! עדיף עכשיו לחסל להם את התחמושת ויעלה להם כמה שיעלה. כשזה מגיע ללחימה, עדיף שהאויב יאבד 1000 אנשים מאשר פצוע אחד שלנו, ושידחפו את ההומניות כלפי העזתים למקום שהשמש אינה זורחת!

נכון, זה לא יפסיק מחר את הירי על שדרות, והצבא מזהיר שהמספר ילך ויגדל של ירי טילים כלפינו, אבל כמו בטיפול שיניים: בהתחלה כואב, אבל לאחר מכן מבריאים. יש צורך בחיסול תשתיות מאסיבי שם בשביל שתהיה רגיעה, ואת זה צה”ל צריך לבצע, ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

בינתיים כמובן כל העולם ואחותו (לבנון, ירדן, מצרים, פה בארץ במס’ מקומות) מפגינים נגד המלחמה כל מיני יפי נפש וכמובן הערבים. באי קימון מהאו”ם כבר דורש שנפסיק להכות. איפה כולם היו שתושבי הדרום חטפו? כמובן שלא אמרו מילה.

שמתי לב שכולם מכניסים את הוידאו של חנין. מדהים אותי כל פעם מחדש השכנוע העצמי של רבים מהאנשים שבמקום להתמכר לעוד אשליות של “הסכמי רגיעה” לא מסוגלים להסתכל למציאות העגומה בעיניים ולהבין שאם אנחנו לא נעשה משהו צבאי, לא תהיה כאן שום רגיעה.

בריאות לחיילים ולתושבי הדרום.

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “מבצע “עופרת יצוקה”

  1. כנראה שאני קצת אפתיע אותך כרגע, אבל אני כמעט מסכים. דווקא למרות דעותי, שאתה מכיר, אני חושב שנכון וראוי יהיה לכבוש בנקודת זמן זו את עזה, עם כל הצער והנפגעים (וכנראה שהיה נבון לכבוש אותה עוד לפני). ההסבר של חנין, שמה שיפתור את הבעיה הוא הסכם רגיעה "אמיתי" זה קצת פטטי (ומה, הקודם לא היה אמיתי?)
    אגב, הייתה בעיה בניסוח הסכם הרגיעה הקודם, שהיא זו שגרמה לכך שההסכם הופר. בגדול, הסכמים בין גורמים עויינים תמיד מופרים, וזו צריכה להיות הנחת היסוד (בניגוד להסכמים בין גורמים המשתפים פעולה, כמו חוזה עבודה). בניגוד לאיך שהיית רוצה להציג את הדברים, ישראל מפירה הסכמים כמו החמאס, כי הסכמים כמעט תמיד מופרים (הסגר על עזה היה גם בהסכם הרגיעה, בניגוד למה שחנין אומר, שהסרת הסגר יגרום לרגיעה להיות "אמיתית"). אחת הטכניקות לגבור על הבעיה הזו, היא לציין מהם הסנקציות שינקטו במקרה של הפרה של ההסכם בכל נקודה. האופטימאלי, הוא סנקציות ידועות ופומביות (נניח "אם ימשך ירי הקסאמים, ישראל רשאית לפגוע במקור ממנו הם נורו"), רצוי שיממושו ע"י צד שלישי שיש לו עניין ברגיעה + צעדים שכל צד רשאי לנקוט אם הצד השלישי לא מזיז את עצמו ("מצריים תסגור את הגבול מצידה אם יימשך ירי הקסאמים, ותטיל סנקציות כאלה ואחרות אם ישראל תפגע במטרות בתוך שטח עזה. אם לא ייסגר הגבול במקרה א', ישראל תורשה לסגור את המעברים מצידה, כולל מים, במקרה ב' תוכר זכותו של החמאס להחזיק בצבא בגודל X"). כמו כן ציון נקודות, שכל אחת מהן לבדה, פירושה הפרה מלאה של ההסכם, וברגע שנעשו שני הצדדים חופשיים ממגבלותיו ("פיגוע שניתן לשייך באמצעות ראיות גלויות להנהגה הנוכחית בעזה, או פגיעה באספקה של מזון ותרופות מצד ישראל"). בהסכם הרגיעה הנוכחי היה רשום מה כל צד לא יעשה, והייתה ציפיה ששני הצדדים ימלאו את מה שהם חתמו עליו מתוך כבוד. זה לא עובד בין מדינות, שמורא החוק ממילא לא חל עליהן.

סגור לתגובות.