‫אהוד ברק בהתקפה חזיתית‬

אהוד ברק ממשיך במתקפה שלו נגד כולם, אם זה מימין, מרכז, שמאל, וחשבתי שאולי הגיע הזמן להפריד בין מה שברק אומר לבין המציאות, ומה לעשות, הדברים לא ממש חופפים.

נתחיל עם כך שאהוד ברק מכריז כי הוא עשה שגיאות: "אפשר לכעוס עליי, אני לא עיוור – לבטח עשיתי כמה שגיאות". אילו שגיאות? "בתחום הפוליטי, בתחום ההתנהלות, כשהתרכזתי בעשיית שלום או בכינון-מחדש של עוצמה לישראל על בסיס לקחי המלחמה. אני מרוכז בזה ולא עסקתי בדברים אחרים – זו שגיאה". כלומר ה"שגיאה" לדידו של ברק היא בכך שהוא התרכז במשהו אחד. מה עם העובדה שברק ומפלגת העבודה כלל לא קיימו אפילו עשירית מההבטחות לבוחר? ברק מתעלם מכך.

מה יש לברק לאמר על "קדימה"? "מדינה", הוא אומר בראיון ל-ynet , "זה לא משחק. הבחירה היא לא בבן-אדם, אלא במפלגה. רק אידיוט יכול לחשוב שהוא נותן את הקול לקדימה ובכך נותן אותו לגוש – הוא לא. יכול להיות שיום אחרי הבחירות תהיה תוצאה של 60-60, וביבי יציע לכמה אנשי קדימה שני תפקידי שר, סגן-שר וראשות ועדה, ואנשים יעזבו. אלה אנשים מועדים. זה כבר קרה להם. הם כבר עברו פעם אחת, והם יכולים לעבור בחזרה. בקדימה אתה לא יודע אם נתת הקול ללבני, לרוני בר-און, למופז, לאפללו, לרוחמה, לדוד טל, למרינה או לשנלר. אלה אנשי ימין מובהקים". זה מעניין שהוא אומר את זה, כי אם מנסים להשוות את המצע של כל מפלגה ימנית לזה של קדימה, לא מוצאים בשום מקום נקודות פוליטיות (כמו הסכמים עם הפלסטינים) חופפות. ברק צודק שמפלגת קדימה מאוד מפולגת מבפנים וניתן לשחד בקלות מס' ח"כ לערוק.

ברק ממשיך: "קדימה היא מפלגת אווירה, שאחראית גם לשולי ההתנתקות ולתוצאותיה, למלחמת לבנון השנייה – ועכשיו אומרת לנו 'פוליטיקה אחרת'. עומדת בראשה אשה ראויה, שמוקפת באנשים שהורשעו בפלילים ולא ערערו, באנשים שנחקרים, והם לא אחד או שניים. קדימה זה אחורה, בגדוד המשוריין הזה – מה פה פוליטיקה אחרת? מתחננים לאנשים שהורשעו, ולא ערערו, ועברו עבירות קשות, וניסו להפוך על ראשם את כל הסדרים ואת כל הנורמות. איזו פוליטיקה אחרת זו?". הדברים עד כה נכונים, אבל יחד עם זאת, לא היתה שום בעיה עד היום למפלגת העבודה לשבת עם "קדימה" בקואליציה. מה קרה? כלום לא ידע ברק כי קדימה היא בעצם מפלגת חובבי הכסאולוגיה והשחיתות? הרי בסופו של דבר, אין הבדל כמעט בין קדימה למפלגת העבודה. אלו רוצים לתת חצי מירושלים, וגם אלו. אלו מוכנים לחזור לשטחי 67, וגם אלו. אלו רוצים להחזיר את רמת הגולן, וגם אלו. אז מה בדיוק ההבדל?

מה עם מרצ? אה, גם על כך יש לברק תשובה מוכנה: "כל מי שעיניו בראשו מבין שתנועת השמאל החדשה של מרצ היא התעוררות אווירתית, שמהדהדת עם האופנה לחבוט בעבודה ובראשה, ובין היתר כי קשה להתמודד עם מציאויות. בחלומות אתה מסדר
את הכל כפי שאתה רוצה. עמוס עוז הוא סופר גדול, אך כאשר עוסקים באווירה ולא במציאות, שוכחים לשים לפני ציטוטו של עמוס עוז את העובדה שהוא כבר עשרים שנה במרצ. כשקוראי ynet למדו לקרוא, הוא היה במרצ. הוא תמיד ביקר את
מפלגת העבודה. אין בזה שום דבר חדש
". הכל טוב ויפה, אך מדוע בעצם אותם חברים במפלגת העבודה ערקו למפלגה החדשה של מרצ? אולי כי הם ראו שדברים לא עובדים כלל וכלל במפלגת העבודה? אולם הם רואים מה שברק לא מוכן לאשר שקיים ולהתמודד איתו?

ומה יש לברק לאמר על הימין? "הם יובילו אותנו לעימות אזורי ולעימות עם כל העולם. העולם כולו שטוף באתגר הכלכלי, מתמודד עם הנושאים המדיניים ומצפה לראות התקדמות בתהליך המדיני באזור. הסכסוך הישראלי-ערבי הוא משקולת. נתניהו והליכוד יובילו אותנו כמו בעבר להתמודדות עם העולם בגלל מדיניות שתיתקע בסוף בקיר".

לאחר ערימת הציטוטים הזו, אני מעוניין להתייחס למס' נקודות שכפי הנראה ברק ממש מעדיף לא להתייחס אליהם:

  1. אם נלך לפי המספרים בסקרים שמפורסמים בעת האחרונה, העם אומר בעצם משהו אחד למפלגת העבודה: די! לא רוצים את החתירה להסכמים האלו, ולא רוצים החזרת שטחים ושאר מרעין בישין שמפלגת העבודה חרטה על דיגלה. כשמפלגה יורד מ-19 מנדטים ב-2006 לכיוון ה-7-8 מנדטים ב-2009, אותה מפלגה חייבת להקשיב לבוחר אחרת אפשר לסגור את המפלגה, כי היא לא מייצגת את מי שהיא מתיימרת לייצג.
  2. התנהגותה של מפלגת העבודה ושל הממשלה הנוכחית שאהוד ברק הוא שותף בכיר בה, גורמת גם להרבה אנשים בשמאל אי נחת. רק בימים האחרונים ראו את ההתנהגות הביזארית של שר הבטחון מול נועם פדרמן בהקשר של הוצאת צו פינוי לחוותו של פדרמן. בבית משפט השלום הבקשה נדחתה, ובבית המשפט המחוזי השופט נתן בראש לפרקליטות. האם ברק ירד מהעץ? מה פתאום? הוא נותן הוראה לערער ולהגיע לביהמ"ש העליון, וכל זאת על מה? על חווה קטנה, שמשטרת ישראל הביאה ערימות שוטרים כדי לפנות את משפחת פדרמן ב-1:30 בלילה והשוטרים "חטפו מכות" (פדרמן חטף פיצוצים). מתי לאחרונה שמעתם על פינוי ערבים מבית כלשהו ב-1:30 בלילה עם מצלמות ותקשורת והמון שוטרים? לא שמעתם, אבל זה מה שקורה שהרציונאל נעצר והשנאה העיוורת היא הדלק להמשיך.
  3. מר ברק משתדל מדי פעם "לשכוח" שמפת הדרכים (כן, אותה גופה שמנסים להחיות מחדש שוב ושוב) היא דבר מת שלא קוים אפילו בשלבו הראשון על ידי הרשות הפלסטינית. מחבלים לא נעצרו, בספרי הלימוד עדיין ישראל לא קיימת, ההסתה נגד היהודים נמשכת באין מפריע במסגדים רבים, והחמאס פורח. רק לאחרונה הרש"פ התחילו לעצור אנשי חמאס מהסיבה היחידה שהם חוששים שחמאס ישתלט על הגדה, לאו דווקא בגלל התחייבות כלפי ישראל. אז הרש"פ לא מקיימת שום דבר מהמפה, ומה כאן בממשלה עושים? נכנסים למו"מ (חשאי כמובן!) וכבר בהתחלה מכריזים שעיר הבירה, הדבר שעבור ישראלים רבים מאוד מסמן גם משהו מאוד קדוש, נמצא על השולחן לחלוקה. הפלסטינים לא מבצעים שום חלק ואנחנו אצים רצים לתת להם שטחים! מאיפה נשמע דבר כזה? גם כאן, אזרחים מהשורה שהצביעו בעבר אוטומטית עבור מפלגת העבודה, חושבים מחדש וכבר לא בטוחים שדרך השמאל היא באמת הדרך הנכונה. ברק מקשיב? לא!
  4. ברק גם שוכח שהבטחות צריך לקיים. הבטחת שתפרוש אם וינוגרד יוציאו דו"ח שמאשים את רה"מ? שיקרת ונשארת בממשלה. החקירות נגד אולמרט התגברו ופרשיות צצו כמו פטריות, האם עמדת על שלך שיוחלף רה"מ או שילכו לבחירות? בהתחלה כן, אבל כמו שפן ירדת מזה עד שאולמרט הואיל להחליט להתפטר בספטמבר, ללא שום קשר לברק. כשאין מילה למנהיג מפלגה, אין למנהיג מפלגה מה לעשות שם.

לסיכום: יש את כל הסיבות למפלגת העבודה ליפול, הן בגלל ההנהגה, הן בגלל השקרים, הן בגלל השנאה העיוורת וריצת האמוק לתת הכל לפלסטינים. מילא דעות פוליטיות שונות, אבל שברק ומפלגת העבודה דופקת את בוחריהם שלהם, אולי הגיע הזמן שהמפלגה תגמור את חייה בשיבה טובה.

Comments

comments