המלחמה הבאה שלנו

לא, אין לי כדור בדולח, לא קיבלתי כל מיני עתידות, אין לי איזה “מקור סודי” שחשף בפניי איזה מידע מסווג. כל מה שאכתוב עכשיו הוא ניתוח קר ופשוט, איך אנחנו הולכים עכשיו למלחמה, או ל”מלחמה”.

אתמול החלו נאומי הבחירות לעלות דרגה. אהוד ברק פתח באופן רשמי את הקמפיין של מפלגת העבודה ומיד האשים את קדימה שהביאה את תוצאות ההתנתקות ומלחמה. כמובן שאהוד “שכח” שמפלגת העבודה היתה השותפה העיקרית בקואליציה והם הם אלו שהצביעו בעד כל הדברים: התנתקות, מלחמת לבנון 2 ועוד שאר מרעין בישין, אבל עכשיו זה תקופת בחירות, אז אפשר לדפוק סכינים בגב של קדימה. במסגרת מסע ההסתחבקות של מפלגת העבודה בינה לבין עצמה, נראו גישושי התחבקויות בין פרץ לברק, ופרץ גם נאם.

ביבי, שכבר התחיל את מסע הבחירות, נאם היום והודיע: "בכוונתי ללכת בדרך חדשה של שינוי התהליך המדיני עם שלום כלכלי ופיתוח כלכלי מואץ, בפרמידה ואמון שייבנו מלמטה, בשטח ובעסקים, עד למעלה". רעיון מעניין, אבל הסיכוי שהפלסטינים יסכימו לו במקום לדון על חלוקת ירושלים ועוד מס’ דברים נראה נמוך. מאוד נמוך.

jerusalem2 פה בדיוק מתחיל עניין ירושלים והבחירות, כאשר 3 השחקנים הראשיים מייצגים בעצם 2 אפשרויות עיקריות, בין אם “קדימה” או מפלגת העבודה + שותפים מסורתיים תקים קואליציה (סיכוי מאוד נמוך למפלגת העבודה, אבל בכל זאת אחשיב אותו) כאפשרות אחת, ובין אם הליכוד עם שותפים מסורתיים.

ומהן אותם אפשרויות?

  1. אם קדימה יקחו בבחירות כמפלגה הגדולה ביותר ותקים ממשלה (סיכוי קלוש, מיד אסביר מדוע), אז המו”מ על ירושלים ימשך עד שיחתמו הסכמים. אם נחתמים הסכמים על חלוקת ירושלים, תחל פה מלחמה פנימית מאוד חזקה בין אלו שלא אכפת להם שירושלים תחולק לבין אלו שלא מוכנים לשמוע אפילו על חלוקת ירושלים. בכל זאת, זה משהו אחד גוש קטיף (שלרוב האזרחים לא ממש היה אכפת מאותו מקום) וזה משהו אחר לחלוטין שאתה מחלק את עיר הבירה שלך. אם בגוש קטיף המהומות היו של נוער הגבעות, בירושלים זה יהיה הרבה הרבה יותר המוני וקשה פי כמה וכמה. אני די בטוח שיבוצע לפחות טקס פולסא-דינורא על ראש הממשלה הנבחר/ת במקרה כזה (לא שידוע לי מי יעשה דבר כזה, אבל על כל ראש ממשלה מהשמאל והמרכז שהחזיר שטחים נעשה הטקס הזה), והתוצאות [בין אם מאמינים שזה בגלל אותו טקס או לא] מדברות בעד עצמן.
  2. אם הליכוד יקח בבחירות, הוא יפסיק מיידית את המו”מ וינסה לפתות את הפלסטינים ל”שלום כלכלי”. הפלסטינים, שקיבלו תחושה מלבני, אולמרט וברק כי אוטוטו מסיימים מו”מ וירושלים המזרחית תהיה בידיהם – ממש לא יאהבו את זה. כמה לא יאהבו? הם יתחילו ב”התנגדות” שזו מלחמה, במיוחד כשיש להם עכשיו רובים, נשק קל, שריוניות ועוד. רבים נתלים באיזו תקוות שווא שאם הליכוד יעלה וביבי יהיה ראש ממשלה, אז כראש ממשלה הוא יראה את הדברים “משם” ויבין ש”חייבים מו’מ בכל הנושאים עם הפלסטינים”, רק שיש בעיה קטנה: הקואליציה שביבי יקים, ולא חשוב איזו קואליציה, תהיה “קואליציה כובלת”: המפלגות הדתיות ובראשן ש”ס יפילו ממשלה כזו במהירות, וראינו הדגמה חיה רק לפני מס’ שבועות.

2 האפשרויות מובילות אותנו לחיכוכים ו/או מלחמה בלתי נמנעת, והכל באשמת קדימה והשמאל שהרגילו את הפלסטינים לחשוב שאוטוטו הם מקבלים את שטחי 67 + שטחים מירושלים. קל להתמכר, קשה לצאת מזה, והמחיר יקר מאוד לכאן או לכאן.

מדוע הסיכוי של קדימה להקים מפלגה קלוש? מכמה סיבות:

  1. מבחינה היסטורית, כל ממשלה שנפלה בטרם זמנה, לא הצליחה לקום מחדש מיד לאחר הבחירות. לדוגמא: ב-96 לאחר מות רבין, במפלגת העבודה היו בטוחים שהעם רוצה שלום עם הפלסטינים והערפאת וכל עניין הבחירות יהיה רק עניין פורמאלי. הסקרים חייכו לפרס והוא היה כבר בטוח שהוא מקים ממשלה, אבל בגלל מספר זעום של קולות (30,000 בערך), ביבי והימין זכו, והעניין שוב חזר על עצמו שהממשלה התפרקה אחרי 3 שנים ומי שזכה היה אהוד ברק.
  2. ש”ס הולכת חזק על ירושלים בקמפיין הבחירות הנוכחי ושמה אותו כנושא ראשי, כולל פוסטרים, סלוגנים ועוד. לא חשוב מי המפלגה שתנצח, אם אותו מפלגה לא תצהיר שירושלים מחוץ למו”מ, ש”ס לא נכנסת, ואם נכונים המספרים בסקרים המפלגתיים האחרונים, אין קואליציה בלי ש”ס, ואם קדימה תיבחר, אז נקבל שוב בדיוק את אותו מצב שהיינו בו לפני מס’ שבועות.

לסיכום: לא חשוב איך נסתכל על זה, אנחנו הולכים לקראת מלחמה, או “מלחמה”. תודות ל”קדימה” ולשמאל שטיפחו את האשליות האלו אצל הפלסטינאים.

Comments

comments