גרפינקל כ”אולמרט” – התגוביה שלי

אבי גרפינקל כתב מאמר ב”הארץ” (שגם מופיע ב”וואלה”) ובו הוא בעצם נותן כאילו נאום פרידה שאולמרט לא נשא. הרעיון רעיון אבל הטיעונים… אני מעדיף לענות להם אחד אחד ישירות.

גרפינקל מתחיל בקטע של 2 סיבות “גרועות מאוד” שבגללם העם חיכה שאולמרט יעוף מהכסא: מלחמת לבנון, והשחיתות. עד כאן – צודק.

עכשיו מתחילים התירוצים, ואני רוצה לתת מס’ נקודות הפוכות ממאמרו של אבי:

מלחמת לבנון
ממתי יוצאים למלחמה כאילו זה היה רייטינג? אז נכון, 90% מהעם היו בעד אולמרט בהתחלת המלחמה (אבי שכח להזכיר גם את יריב אופנהיימר), ואז הרייטינג הזה התחיל לצנוח בפראות, ותגובתו של אבי: “אתם יודעים היטב שאילו מישהו מהם היה ראש ממשלה בזמן המלחמה, היא היתה מתנהלת בדיוק באותו אופן. אם טעיתי בניהול המלחמה, מה שבכלל לא בטוח, זו היתה טעות משותפת לכולנו.

בזזטט! טעות!

ראש ממשלה אחראי היו שומע קצת יותר דעות מגופים מקצועיים, במיוחד כאשר הרמטכ”ל אגואיסט ולא מבין בדברים ומה שעוד יותר גרוע, שר הבטחון “חברתי” שלא מבין מאומה בענייני צבא (כן, זכויות שמורות לרעיון המטומטם הזה למפלגת העבודה). מה הבעיה להרים טלפונים לכמה רמטכל”ים לשעבר, לתאר להם את הסיטואציה ולהקשיב לעצתם? יש להם את כל האישורים הנחוצים מבחינת בטחון שדה, יש להם נסיון, יש להם אולי ראיה אחרת. אף אחד לא מחייב את רה”מ לקבל דעה כזו או אחרת, אבל אפילו זה לא נעשה. החליטו לתקוף ואלוהים גדול. אח”כ בוועדת וינוגרד, כולם תפסו “פוזיציית פרס” (“הייתי נגד, הצבעתי בעד”)

המהלך של היומיים האחרונים היה מהלך מאוד אומלל. כן להיכנס, לא להיכנס, כן לצאת, לא לצאת, ובדרך גם מתו חיילים רבים בתאונת מסוק שם. תוכניות השתנו כל כמה שעות כי מלמעלה שינו את התוכניות כל הזמן, רמטכ”ל שמחליט פתאום להצניח “עוזר” (שבעצם חופר מתחת לרגליו של אלוף פיקוד הצפון) וועדת וינוגרד (ה”חלבית”, שמא נאמר.. נאיבית!) פרסמה פרטים רבים ומביכים.

החליט רה”מ שמדינת ישראל יוצאת למלחמה? אוקיי, איפה הגורמים המקצועיים? איפה הדעות בעד ונגד? יש ציוד מלחמתי? איפה הרמטכל”ים הקודמים ודעותיהם? מה האופוזיציה אומרת? איפה כל שרשרת התהליכים הזו? לא היתה. אז מי אשם בזה? בראש וראשונה רה”מ שאפילו אין לו את האומץ לשים את המפתחות על השולחן ולהודות “טעיתי”.

סיכום נקודה זו: רה”מ אשם בשורה של דברים, צעדים והחלטות שגויות, כאשר ההאשמה הראשית אמורה להיות: אובר אגו.

שוחד
אם שכן שלי גנב IPOD, זה אומר שמותר גם לי לגנוב? אם השכן שלי מושחת, זה אומר שגם לי מותר להיות? ממתי להיות גנב ו/או מושחת זה בסדר במדינה? את ביבי האשימו לפני מס’ חודשים שהוא בזמן המלחמה דפק הוצאות חבל”ז, וכל המדינה רעשה על זה. הוא טען שהדברים לא נכונים והוא הוכיח זאת, אבל מישהו בתקשורת פירסם זאת? לא. אם היו מוצאים שהוא באמת עשה שימוש בכספים בדרך לא חוקית, היה נפתח לו תיק, אבל המשטרה עד היום לא פתחה לו אפילו דף, וביבי זו סתם דוגמא.

החשדות נגד אולמרט הרבה יותר גדולים. כן, ג’ובים לחלוקה קורים במקומות רבים, כולל שרים שהמפלגות החברות בקואליציה קובעות מי יהיה השר שהתיק ניתן להם. יש מקרים שזה יוצא על הפרצוף (מי אמר שאול מופז? מי אמר יולי תמיר?) ויש מקרים שזה יוצא די טוב (שר התקשורת אטיאס עשה בשנתיים מה ש-4 שרי תקשורת קודמים אפילו לא הצליחו לעשות עשירית מזה!). זה חלק מהמשחק, אבל שמתחילים לחלק תיקים בלי לעבור את הוועדות שאמורות לבחון את המועמד, אז זה כבר לא חוקי, ואז כבר נפתחים תיקים. מה עם הבית בכרמיה? ראשוןטורס?

סיכום נקודה זו: זה שרה”מ לא “מכר אף חברה ממשלתית בחצי מחיר” לא הופך את רה”מ לטלית שכולה תכלת. אדרבא, אם בדברים הקטנים הוא רימה, מי אומר שהוא לא ירמה בדברים יותר גדולים בדרכים יותר יצירתיות (בעזרת עו”ד מפולפלים)? מנהיג אמור לתת דוגמא, ולא דוגמא של גניבות/שוחד/ג’ובים וכו’.

ביבי
וכמובן, איך אפשר בלי איזה הפחדה עסיסית אחת? “אבל מי שעומד להחליף אותי הוא ביבי, האיש והסיגר, האיש ואישתו, האיש והחשבונות המטורפים במלונות היוקרה של לונדון”.

אמא’לה ביבי! נכון, ביבי עשה ימבה שטויות כראש ממשלה, וסיפק ימבה חומר ל”חרצופים” בזמנו, וגם הוא הועף מראשות הממשלה (רק בשביל שנקבל אחד הרבה יותר גרוע.. ברק). מצד שני, כשהוא נכנס להיות שר האוצר והתחיל לעשות דברים לקדם את המשק, פתאום כל עיתוני הכלכלה התחילו להלל ולשבח אותו עד היום ואלמלא מה שהוא עשה ב-2003-2005, היינו היום בברוך לא קטן.

אני לא יודע על אחרים, אבל אישית אני כן מוכן לתת לו צ’אנס נוסף, ומתברר שלא רק אני, אבו מאזן מוכן גם לעבוד עם נתניהו (היה לי לינק שאבד לי שהוא הודיע אפילו שהוא מעדיף לסגור דברים עם נתניהו). אם הוא יעשה דברים כמו שעשה בעבר בכלכלה, זה יכול להיות בהחלט דבר טוב לדעתי.

בקיצור: “מגיע לכם”? לא, אני לא חושב שמגיע לנו. זה מתאים להתנהגות חרקירי של כל מיני מפלגות, אבל לא לכל העם.

Comments

comments