שנה טובה

בזמן כתיבת שורות אלו מסתיימת לה עוד שנה עברית. לחלק מהאנשים שמסכמים את השנה, השנה היתה מוצלחת מאין כמוה, כאשר לחלק אחר השנה היתה מחורבנת מאין כמוה. הרוב נמצאים באמצע. יום עסל יום בסל כפי שאומר הפתגם הערבי.

אין ספק שהשנה היו הרבה תהפוכות ומהפיכות מבחינות רבות. מי שמציץ בחדשות הכלכליות (וגם לא הכלכליות) בוודאי התוודע לשנה השחורה ביותר מבחינת הכלכלה הגלובאלית ובראשם כלכלת ארה"ב, ששם הגיע המצב שבנקים ענקיים נופלים כמו מגדל קלפים ונמכרים במחירים של מיליארדים בודדים. רק היום נפל עוד בנק משכנתאות בריטי ואלפי עובדים יצטרכו לחפש לעצמם עבודה חדשה בתקופת שפל רצינית זו.

מהבחינה הפוליטית המצב כאן נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה שנחשד בעברות שונות החליט סוף סוף לעשות את הצעד הנכון ולהתפטר, אבל מה? את ראש הממשלה הבאה בחרו מתפקדי "קדימה"! אני בהחלט יכול להבין את העניין של לבחור ראש למפלגה, אבל לבחור ראש ממשלה ולהקים קואליציה חדשה מבלי לשתף את העם? סליחה, איפה הדמוקרטיה? מדוע לא עושים בחירות מחדש? שאלה מצויינת. איפה העיתונות ה"נושכת" שתבקר את הנושא ותשאל את השרים והחכ"ים שאלות נוקבות? נעלמה. מדוע נעלמה? כי ככה יש סיכוי יותר גדול שהשמאל יקבע דברים ללא צורך בבחירות ובאפשרות לתת לעם לאמר את דברו. אחרי הכל, כל בר דעת שקורא סקרים ורואה גרפים, יכול להבין בנקל כי אם היו היום בחירות, השמאל היה יכול לאמר קדיש. אז מה עושים? פשוט "עוקפים" את עניין הבחירות, התקשורת (מי אמר שהתקשורת שמאלנית?) שותקת, וככה תהיה לנו ממשלה עם שפנה בראשה.

כשהצרות מגיעות "בצרורות", ממליצים אנשים מקצוע רבים לקחת צעד אחורה ולבחון את הדברים מחדש, אז הייתי רוצה לקחת את העצה הזו ולאחל לכולם שנה טובה עם כמה דברים:

  • שנה של איחוד: אנחנו אחים, אבל אנחנו מסוכסכים אחד עם השנים בצורה נוראית, ואוייבנו מבחוץ מחייכים ונהנים. אולי הגיע הזמן במקום לשבת עם הפלסטינאים על כל מיני הסכמים, לשבת עם עצמנו, ימין עם שמאל, להוריד את כל ענייני הפנטזיות, ולהסתכל על ההיסטוריה ועל העובדות? האם לא הגיע הזמן שנלמד מהעבר מבלי לנסות לחשוב על הפלסטינאים כל 3 שניות? יש לשמאל טיעונים ויש לימין טיעונים ולכל אחד יש דברים לאמר. במקום לאטום את האוזניים, אולי הגיע הזמן להקשיב אחד לשני בלי דעות קדומות? כאחד – אנו חזקים. כפיצול, אנחנו חלשים. חשוב לזכור זאת.
  • שנה של שגשוג: המשבר הגלובאלי עוד לא הגיע לפתחנו. אולי הגיע הזמן שממשלתנו, ובמיוחד משרד האוצר, יהיה יותר נגיש לעם במתן עצות כלכליות בלתי מוטות לכאן או לכאן?מה אדם אמור לעשות בכדי שלא יגיע למצב כמו עמיתו האמריקאי להפסד כספים ענק? האם המדינה מגבה את החסכונות של האנשים במקרה שבנק כאן יפול?
  • שנה של השקעות: תקציב משרד האוצר עדיין לא משקף השקעות משמעותיות בדרום הארץ ובצפונה. כלום לא הגיע הזמן להשקעה מאסיבית? אנשים מחפשים עבודות וחברות מחפשות השקעות בגיבוי המדינה. מדוע לא עושים כלום בנידון? אולי השנה סוף סוף יתחילו להשקיע בפיתוח תשתיות מאסיביות באזורים אלו?

שנה טובה לכל הקוראים.
חץ בן חמו

Comments

comments

5 תגובות בנושא “שנה טובה

  1. סלח לי חץ, אבל מה שכתבת לגבי הקמת הקואליציה מראה על שינה עמוקה בשיעורי אזרחות. מה שמפתיע הוא שלא הרגשת בעצמך, גם בלי ידע מוקדם, בבעיתיות של מה שכתבת. בתור אדם אינטליגנט (וזכור לי שאתה אינטליגנט), שלו ביבי היה ראש הממשלה המתפטר, ושמחליפו המיועד היה אפי איתם דברים היו מתנהלים אחרת, וכן היינו הולכים לבחירות? עד היום רק פעם אחת ראש ממשלה מתפטר הביא לבחירות, ומדובר באהוד ברק. הסיבה לכך היא שאהוד ברק נבחר בבחירות ישירות, ולא בבחירות יחסיות, כפי שהיו לנו בשתי מערכות הבחירות האחרונות. לעיונך הסבר, אני מקווה, ממצה.
    ראש ממשלה בישראל אינו נבחר בבחירות ישירות. למעשה, אין לנו ממשלה נבחרת, אלא כנסת נבחרת. מתוך חברי הכנסת הנבחרים, ניגש איש אחד (באופן מסורתי, ראש המפלגה הגדולה ביותר, אבל יכול כל חבר כנסת נבחר) לנשיא המדינה, ומבקש את רשותו להקים קואליציה. לאחר מכן, עושה מו"מ קואליציוני עם הכנסת, עד שמשיג רוב של 61 מנדטים. בשלב זה, כפי שאתה רואה, מתקיימת דמוקרטיה ייצוגית נורמאלית לחלוטין: ראש הממשלה זקוק לתמיכה של למעלה ממחצית ציבור הבוחרים כדי להקים את ממשלתו החדשה.
    עכשיו נבחרה ראש מפלגת קדימה, ציפי ליבני. היא נגשה אל נשיא המדינה, וביקשה את רשותו להקים קואליציה. אם תצליח ציפי ליבני לגייס 61 חברי כנסת, שנבחרו באופן דמוקרטי – תהיה ציפי ליבני ראש ממשלה. אם לא תצליח, יוכל מישהו אחר מחברי הכנסת לנסות את כוחו. ינסו כולם וייכשלו – נלך לבחירות.
    מה שחשוב להבין הוא, שבשום שלב לא יושב בראשות הממשלה אדם שאין לו רוב בכנסת הנוכחית, למעט ממשלת מעבר. ליבני לא הפכה להיות ראש הממשלה עדיין, כיוון שלא מצאה רוב של 61 ח"כים, ולכן אנו נמצאים בתקופה של ממשלת מעבר (כיוון שאולמרט התפטר).
    לכן להגיד שחברי קדימה היו אלה שבחרו את ראש הממשלה בשביל כל ישראל, זו טעות. רוצים חברי הכנסת, המייצגים את הציבור שלא תהיה ציפי ליבני ראש ממשלה, יואילו בטובם שלא להצטרף לממשלתה. רוצים חברי הכנסת לשהות בממשלתה, יואלו להזכיר לציבור כי לא חברי קדימה, אלה הם עצמם שאישרו את היותה ראש ממשלה.
    רק כדי להבהיר, אם יבוא בנימין נתניהו לנשיא המדינה, ויגיד "גם אני רוצה לנסות להיות ראש ממשלה", יוכל הנשיא למנות אותו לנסות להרכיב ממשלה. כמו כן, לו רצה שאול מופז, יכול גם הוא להגיד: אני ח"כ נבחר, תנו לי לנסות, והוא להזכירך במקום שני בקדימה. לפי כל הקריטריונים, יכול גם עוזי לנדאו, לימור לבנת, אלי אפללו או ליה שם-טוב. ברק, למשל, לא יכול, כי הוא לא חבר כנסת כלל.

  2. דאדי ידידי,
    אני מודה, משיעורי האזרחות לטובת תרגול אסמבלר של Z80 ו-6502. שגיאה שלי? אולי 🙂
    אתה בהחלט צודק בטענותיך, אולם כוונתי היתה: רבונו של עולם, העם הזה כל כך לא רוצה את הממשלה הזו, וכל שאלון וסקר שצצים מראים זאת. מדוע לא הולכים לבחירות, במיוחד שכעת דברים כמו עיר הבירה שלנו ושטחים מישראל מוטלים על הכף.
    שנה טובה ומזל טוב לך.

  3. למרות שאני לחלוטין מסכים שנראה שהעם אינו אוהב את מפלגת השלטון, תזכור שכל הסקרים סובלים מהטיה שישנה בכל סקר מסוג זה: תמיד כאשר חולף הזמן, יש תמיד חוסר שביעות רצון מהשלטון. זה נכון לגבי ישראל יותר ממדינות אחרות, אבל זה נכון גם כאשר אותה מפלגת שלטון נבחרת פעמיים.
    לאופוזיציה יש הפריבילגיה להציע הצעות ולהתעלם מהשלכותיהם. לדוגמה, אילו היה עכשיו פיגוע, והיה קם חבר כנסת אופוזיציוני ואומר: צריך להפציץ את עזה ולא להשאיר לה זכר. ראש הממשלה, שהיה נמנע מלעשות זאת היה מצטייר כחלש. לא בטוח שראש האופוזיציה, לו הייתה לו היכולת, היה מפציץ את עזה.
    למרות שאני מרגיש, לכל הפחות, שחוסר שביעות הרצון ממשלת קדימה הוא גבוה מהרגיל, אני לא בטוח שבשעת פקודה הציבור לא יחזור להתייצב מאחורי קדימה. הרבה אנשים מרגישים חוסר נוחות לתמוך בבנימין נתניהו, וברק מצטייר לחלוטין כבדיחה חסרת טעם.
    תודה על המזלטוב.

  4. יאיא ידידי,
    בכל סקר שנערך החל ממס' חודשים לאחר שקמה הממשלה, הציונים שניתנו לממשלה היו בסביבות המספרים החד ספרתיים, אח"כ זה עלה לסביבות ה-20-30% ומאז זה ירד ועלה, אז תאמר לי יאיא, כמה אחוזי הסתברות של טעות יש כאן? זה לא רק איזה סקר במימון הליכוד או איזה מפלגה אופוזיציונרית, אלא גם הסקרים של מפלגת "קדימה" עצמה הראו זאת, מיד לאחר המלחמה שהחלה ושבה החליטו החלטות עם כובד ראש כמו שאני מחליט אם לקנות 25 או 50 מדיות ריקות לצריבה…
    עם ביבי לא היה העם חסר שביעות רצון? היה. עם ברק? גם אז העם היה חסר שביעות רצון, אבל המספרים היו הרבה יותר גבוהים וכשהם ירדו, בסוף קרה שהעם הלך לבחירות, מה שלא קורה כאן, וזה מאוד צורם, במיוחד כאשר מנסים להחליט החלטות קשות (בשביל אבו מאזן לקרוא את הראיון שהיה בעיתון החג עם אולמרט היה בטח מאוד משמח, איך אולמרט פתאום עוקף אפילו את מרצ).
    בקיצור: זה כשר אולי, אבל זה מסריח בטירוף.

סגור לתגובות.