ט’ באב

9-av

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם–הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת–הָיְתָה, לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ–אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ:  כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים. גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה–הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים. (מגילת איכה)

ט’ באב הוא תאריך מאוד קשה לעם היהודי. לפי המסורת היהודית הוא התאריך בו נהרסו גם בית המקדש הראשון, וגם בית המקדש השני. מבחינה היסטורית ט’ באב הוא גם התאריך בו החלה מלחמת העולם הראשונה, ו-ט’ באב הוא גם ערב יום ההתנתקות. בקיצור, ט’ באב הוא בהחלט יום אסון בכל קנה מידה.

בית המקדש השני, על שום מה נחרבו? על שנאת חינם (אפשר לקרוא כאן על הקשר בין שינאת חינם להריסת בית המקדש השני). אין לנו מקדש כיום אבל שנאת חינם.. יש בשפע, מכל צד, מכל כיוון. ברשותכם, אפרט קצת:

  • פוליטיקה ומצב מדיני: יש לנו ימין ושמאל (ו”מרכז” אמורפי). השמאל רוצה שלום בכל מחיר, גם אם זה כולל לזרוק שטחים ממדינת ישראל, והימין מוכן לשלום, אבל לא בכל מחיר. לכאורה הדמוקרטיה היתה אמורה לשחק משחק חשוב כאן, אולם כשהממשלה הנבחרת הינה ממשלת ספינים המזגזגת ימינה ושמאלה, וכלל אינה מחוברת אל העם, הדמוקרטיה פשוט לא משחקת תפקיד.
    גרוע מכך: התקשורת המרכזית ורבים מהפוליטיקאים דווקא מלבים את הסכסוך בין הימין לשמאל, וכשמתגלה כי גרעין הסכסוך כלל אינו נכון, איש אינו מנסה להתנצל ולהתחרט על כך, והדבר ניכר במיוחד בתקשורת בשמאל (“וואלה!”, “הארץ”): מפרסמים משהו, צה”ל בודק ומוצא שהכל עורבא פרח, אבל את האתרים האלו הדבר כלל אינו מתעניין, מבחינתם אותו עניין הצליח להבעיר עוד קצת את הסכסוך והם ממשיכים הלאה. אין התנצלויות, אין חרטות.
    לו היה דיאלוג אמיתי בין ימין ושמאל בלי סיסמאות, בלי סטריאוטיפים, בלי התלהמות אלא שיחה הגיונית ורגועה, סביר להניח שהמקשיבים מהשמאל היו אולי לומדים אי אלו דברים ואולי גם היו לומדים כי לא כדאי להאמין אוטומטית לדברי השקר של הפלסטינים (שקר במקרים רבים, כפי שזה משרת אותם), אפשר להסתכל במפות, אפשר לקחת בעיה בעיה ולנתח אותה ולמצוא כי היו ניפוחים מעבר לכל פרופורציה ובמקרים רבים המהומה היתה על לא מאומה. רק לשבת, בלי לצעוק, בלי סיסמאות, בלי סטיגמות. כל כך קשה?
  • דת, וחילונים: בעניין הזה ישנם 2 מצבים שונים לחלוטין אחד מהשני: הפרטי, והציבורי. מהבחינה הציבורית, הסכם הסטטוס קוו מיוני 47 “נאכל” בכל גיזרה אפשרית, אם זה בפתיחת עסקים בשבת, כוונה להפעיל אוטובוסים בשבת ועוד וזה מהצד החילוני. מהצד הדתי רואים יותר ויותר פסיקות שדווקא מעצבנים את החילונים וטענות ה”כפייה דתית” וקריאות ”איראן זה כאן” נשמעות יותר ויותר.
    ישנם נסיונות מהשמאל לנסות להפריד בין דת ומדינה, מה שכמובן לא הולך הואיל והממשלה נמצאת עם מפלגות דתיות וכל ממשלה שתנסה ליישם הפרדת דת ומדינה תמצא את עצמה מפורקת תוך זמן קצר הואיל והמפלגות הדתיות יפרשו ממנה לאלתר עקב הסכם כמו זה. מי שזוכר, בממשלה הקודמת מפלגת שינוי הצליחה לפרק את משרד הדתות, והממשלה הנוכחית החזירה את המצב לקדמותו.
    ככלל, בשמאל ישנה צביעות רבה. בזמן שבשמאל מדברים על “מדוע החרדים אינם מגוייסים”, הם שוכחים כי עד לפני שנתיים לערך, הבון-טון בשמאל היה דווקא לא להתגייס כי צה”ל הוא “צבא הכיבוש” ועוד סיבות כאלו ואחרות. איך בשמאל יכולים לצעוק על אי גיוס חרדים בשעה שרבים מהשמאל משתמטים בתואנות שונות ומשונות מהצבא? שאלה טובה.
    מהבחינה הפרטית לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין: יותר ויותר חילונים שמעולם לא היה להם קשר כלשהו לרוחניות ויהדות מתחילים לפתע להסתקרן מהיהדות, מלימודי תורה, מקבלה ועוד. מובילי דעות שבעבר התבטאו לא פעם נגד היהדות, פתאום מתחילים להתעניין יותר ויותר דווקא ביהדות ובתורה.

חרבו לנו 2 בתי מקדש בגלל שנאת חינם, גם בגלל תאוות בצע ועוד דברים. האם נלמד לקח? האם לא הגיע הזמן לשבת יחד וללבות את הדברים? האם לא הגיע הזמן לשבת ולראות היכן אנו שוגים והולכים כצאן מובל, והיכן ניתן לגשר ולפתח דברים חדשים?

אחד הדברים שמגילת איכה מדברת עליו במיוחד הוא חורבן הבית וחורבן ירושלים, והנה הגיעו זמנים ששוב מדברים כאן על חלוקת עיר הבירה שלנו. העיר שחוברה לה יחדיו, שוב מנסים לחלק אותה בעבור מיקסם שווא. כלום לא למדנו מאומה מההתנתקות? האם אנו באמת מחפשים להיות הפראיירים היחידים בעולם שמוכנים לפלג את העיר החשובה בעולם לשלוש הדתות בגלל שאחרים רוצים? היכן הנחישות? היכן העמידה? מדוע שידור החולשה הזו? מדוע ההתנצלות הזו שממשלתנו משדרת לעולם “סליחה שאנחנו חיים”?

ישנו נוהג ב-ט' באב לקרוא את מגילת איכה. המגילה היא אחת הקינות המתוחכמות. אני אתן פה 5 קישורים (כל קישור הוא פרק) של MP3 להאזנה. מי שמעוניין, יכול לשים אוזניות ולהקשיב למגילת איכה, הלא היא קינתו של הנביא ירמיהו על חורבן הבית וירושלים. (תודה למכון ממרא על קטעי האודיו).

פרק ראשון: [audio:http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t3201.mp3]
פרק שני: [audio:http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t3202.mp3]
פרק שלישי: [audio:http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t3203.mp3]
פרק רביעי: [audio:http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t3204.mp3]
פרק חמישי: [audio:http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t3205.mp3]

Comments

comments