סקירה קצרה: Asus ExpressGate: לינוקס בכל מחשב

expressgate בחודשים האחרונים חברת ASUS החלה לשלב בלוחות האם שלהם את ה-ASUS ExpressGate או איך שהוא מוכר לאנשים מסויימים: Splashtop של חברת DeviceVM.

רכשתי בשבוע שעבר מחשב חדש, והגיע איתו ה-ExpressGate. לא שהתכוונתי ספציפית לרכוש את המחשב עם האפשרות הזו, אבל אם זה כבר שם, אז החלטתי לשחק עם זה.

אז ראשית, יהיה רעיון טוב לדייק עם הפרסום: בכל המקומות כתוב שתוך 5 שניות מה-BOOT תוכל לגלוש. זהו, זה לא נכון. תוכל תוך 5 שניות לקבל את המסך הראשי לבחור את האפליקציה, שתעלה את ה-X ואת האפליקציה (תיכף נדבר על האפליקציות).

בעקרון מסך ה-BOOT הוא לא יותר מאשר Frame Buffer עם תמיכה בעכבר. אין לי שום אפשרות להיכנס לתוך הקרביים של המערכת (הם לא נותנים טרמינל), אבל זה יכול להיות 2 אפשרויות: או Frame Buffer עם דרייבר VESA, או Tiny X עם דרייבר VESA. אין מבחינת הדברים שום קשר לאיזה כרטיס מסך נמצא במחשב שלך.

לאחר שבחרת את האפליקציה, ה-Tiny X עולה עם ניהול חלונות קטן (זה נראה כמו XFCE עם KDE) והאפליקציה רצה, ומתחתיה נמצאים האפשרויות לשנות רזולוציה, מקלדת, צליל ועוד ועוד. הדברים מאורגנים בצורה יעילה ומסודרת.

דבר שקצת מרגיז הוא חוסר האפשרות להיכנס ממש למערכת עם טרמינל. ה-X רץ על VT2 ומסך ה-VT1 "נעול" ע"י לוגו גרפי של ExpressGate. כמו כן אין תמיכה בלוח מקשים עברי (אבל יש ערבית).

מבחינת אחסון, המערכת אינה יושבת על איזה שהוא EPROM או FLASH אלא יושבת בתוך מחיצת ה-NTFS הרגילה במחשב תחת מחיצה חבויה בשם ASUS.SYS ומופעלת משם עם גישה מלאה ל-NTFS.

האם ניתן לעשות כל מיני שינוים למערכת? בהחלט, אך לא בצורה רשמית. כל המערכת יושבת בקבצי sqx (שאפשר לעשות להם mount דרך מערכת LINUX רגילה כל עוד יש לך תמיכה ב-squashFS) והיא מופרדת כך שכל חלק נמצא בקובץ sqx אחר (לדוגמא: va-config.sqx מכיל את כל קבצי ההגדרות והתוכניות שאפשר להפעיל כדי להגדיר דברים). כל מה שצריך זה סבלנות וחקירה.

מבחינת שימושיות במערכת, היא מאוד קלה לשימוש ולתפעול. אין הגדרות משתמשים כלל וכלל (כלומר בשום מקום אין login ויש גישה מלאה לקבצים בתוך הדיסק הקשיח, לתשומת לב חובבי האבטחה), והדברים עובדים מהר ויפה מאוד. יש בעיות פה ושם של יציבות קלה, אבל לא דברים כאלו קריטיים. בכל זאת, המערכת הזו נועדה לאפשר גלישה "מיידית" אם בדיוק אתה צריך משהו ואין לך כח להמתין שכל המערכת תעלה.

אני בהחלט יכול לראות מצב שאנשים שיהיה להם את ה-ExpressGate ישנו אותה מכאן ועד הודעה חדשה. המערכת מאוד קלה לשינוי (רוב הדברים כתובים ב-Python וב-bash) ויש בהחלט מצב שהתסריט של מה שהיה עם Linksys WRT יחזור עם ExpressGate. נכון, ב-BIOS של ASUS יש קריאה ישירה ל-ExpressGate אבל לא נראה לי שאי אפשר להתגבר על זה עם איזה מסך GRUB יפה.

ההזדמנות המפוספסת של AMD

אני לא יודע כמה מזל יש ל-AMD, אבל כשזה מגיע לתיזמון, לא נראה לי שהם משהו.

כל מי שעוקב אחרי מכירות מחשבים וסוגי מחשבים, יראה ש-ASUS הפתיעה לחלוטין את השוק עם ה-EEE שלהם. למתחרים לקח זמן לצאת מההלם ("קצת" זה אנדרסטייטמנט! לקח להם כמה חודשים רק להתעורר, עוד לא לתכנן תשובה), ועכשיו כמעט כולם יוצאים עם מוצרים מתחרים ב-EEE (טוב, כמעט כולם, חוץ מ-Apple).

intel-atom-2 אינטל, שעבדה כבר על מעבד שיצרוך מעט חשמל (2.5 וואט גג, רק שה-North Bridge הענתיקה גונב עוד 6 וואט), גם הופתעה לחלוטין מההצלחה של ה-EEE והיא החליטה שמעבד ה-ATOM יתאים מאוד למחשבים המוזרים האלו (הם קוראים להם "nettops" או "netbooks"). הכל טוב ויפה, רק שלאינטל לוקח זמן להוציא מעבד חדש לחלוטין, ובגלל ההצלחה של ה-EEE ודרישת היצרנים למעבדים כאילו, אינטל בבעיה. לא בעיה של ייצור מעבדים כמו בעיה של "limited testing facilities" (כך אינטל בעצמה מצהירה).

AMD הכריזה אתמול לעומת זאת, על מעבד בכינוי bobcat שיהיה מעבד שיצרוך 8 וואט גג, הוא יהיה 64 ביט, הגירסה הראשונית תהיה במהירות 1 ג'יגה-הרץ, מטמון L1 עם 128K, מטמון L2 עם 256K והוא יתמוך ב-DDR2, וגם יתמוך ב-HyperTransport במהירות 800 מגהרץ. רק מה? ההכרזה תהיה רק בנובמבר, עוד לא יהיה צ'יפ שייוצר מאסיבית ליצרני המחשבים, אלא רק ההכרזה.

אותי זה קצת מחרפן: יש פה הזדמנות מעולה ל-AMD להכות במתחרה הגדולה! לא צריך את ה-64 ביט כי אלו מחשבים פשוטים שאנשים לא ממש מצפים להריץ עליהם מערכות הפעלה 64 ביט. כל מה שצריך זה פשוט לקחת מעבד כמו TURION של AMD, ולהתחיל "לחתוך" דברים החוצה ממנו. פחות CACHE, פחות חיבוריות, ואפשר גם לשלב מחטיבת ATI איזה מעבד גרפי פשוט שיתן להריץ וידאו וגרפיקה טובה (יחסית), כלומר אין פה ממש צורך לשבת להמציא דברים מ-0, אלא פשוט לקחת טכנולוגיות קיימות ולקצץ בדברים ואז לשלב, ואלו דברים ש-AMD יודעים לעשות ועשו בעבר.

רק אלוהים יודע למה הם מחכים ומדוע שוב הם נותנים לאינטל יתרון כזה ענק.

טוני סמית' מ-The Register כתב על כך עוד מס' דברים (כאן), מומלץ לקרוא.

פוליטיקאים וג'ורה לא קטנה

image היום קברנו את 2 השבויים שהיו בלבנון. ראינו איך "שותפנו לשלום" אבו מאזן מברך את סמיר קונטאר (וכמובן מתעלם מהישראלים, רק מראה לך בעצם עם מי יש לך עסק) על "השחרור המיוחל", ואצלנו כבר אצים רצים לנושא הבא.

גלעד שליט.

כל פוליטיקאי, קטן כגדול, מבטיחים שהם מוכנים "לתת הכל" כדי להביא את גלעד שליט הביתה.

באנגלית יש משפט: "Be careful of what you wish for". את המשפט הזה כנראה הפוליטיקאים שלנו לא ממש מוכנים ללמוד. גלעד שליט הוא שבוי שצריך להביא, אבל האם באמת בכל מחיר? האם באמת "לתת הכל"?

החמאס יודע גם לקרוא חדשות בעברית וגם באנגלית, וכשהוא שומע את הפוליטיקאים שלנו עם ההתבטאויות האלו ועם ה"נצחון" של חיזבאללה במו"מ על 2 החטופים שהוחזרו בארונות, מישהו שם מחליט לשחרר הצהרות. מישהו אחר שם בחמאס פותח וורד וחושב אולי לעדכן את רשימת האסירים שהם מעוניינים בחזרתם (כמובן שהעדכון הוא תוספת שמות). אחרי הכל, אם החיזבאללה הצליח לשחרר 5 אסירים חיים תמורת 2 גופות, למה שהוא לא יצליח תמורת שבוי אחד חי להוציא כמה מאות רוצחים?

ד"ר מרדכי קידר כתב אתמול טור ב-YNET. אני ממליץ לכל אחד מהקוראים ללחוץ על הלינק ולקרוא את הטור, דבריו נכונים עד כאב.

רבותיי הפוליטיקאים, תקשורת יקרה, אולי די עם מחול השדים הזה? אולי מספיק עם כל הראיונות וסחיטת שק הדמעות הזה שרק גורמת לחמאס להעלות את המחיר בכל פעם שפה מקרינים איזה קטע על שליט? בבקשה תתנו לגורמים המקצועיים לעשות את שלהם, בלי תקשורת, בלי אמוציות, אולי נצליח להוריד את המחיר שכרגע הוא עולה מעלה מעלה.

כמה מילים לגבי חילופי השבויים

hostages זה לא חשוב איך נסתכל על עיסקת השבויים הזו, בכל מקרה ממשלת ישראל יוצאת רע ממנה ודווקא חיזבאללה יוצא בהחלט מרוויח ממנה. קיבלנו 2 גופות, חיזבאללה קיבל מחבלים חיים ובריאים.

הבעיה, כמו תמיד, נעוצה בממשלה המפסידנית שלנו, זו שנלחצת מכל פיפס קטן, זו שמשדרת תבוסתנות בכל נושא שהיא נוגעת בו.

מתמיהה אותי העובדה מדוע ממשלת ישראל לא הכריזה תחת כל מיקרופון רענן כי אין היא מוכנה לדון בשום החזרת מחבל חי עד שהיא לא מקבלת סימני חיים מהשבויים שלה. בהתחלה באמת היו הכרזות כאלו, אולם ככל שהלחץ בציבור גדל, כך עמדה זו התרופפה עוד ועוד. חיזבאללה שבהחלט עוקב אחרי הלכי הרוח בארץ רק סחט יותר ויותר מבחינה אמוציונאלית את הציבור ובמיוחד את משפחות הנעדרים, וכך יצא שההורים והתקשורת צעקו, והממשלה בתגובה – התקפלה לה. פתאום סמיר קונטאר כבר כן על השולחן וחיזבאללה? לא שלח אפילו רבע אות חיים. פשוט התקפלנו.

ומה יצא בסופו של דבר? שדפוס ה"פוקר" שהחיזבאללה נצמד אליו בסוף הוכיח את עצמו. עד היום בבוקר לא היה אפילו סימן אחד האם השבויים חיים או מתים, ורק כשהוצאו 2 ארונות התוודע לכל העולם ואחותו כי ישראל אכלה אותה. 2 השבוים כבר מזמן נפחו את נשמתם, אבל אנחנו מחזירים אנשים חיים. הקביעה שהיתה קביעת ברזל בעבר כי אנחנו לא מחזירים חיים תמורת מתים עכשיו כבר לא רלוונטית, וקרוב לוודאי שחיזבאללה שוב ינסה "לרענן" את מערך השבויים שלו ע"י חטיפת חיילים ושוב נחזור לאותו מעגל.

תמהני מדוע הממשלה לא הקשיבה לצד המקצועי, לראש השב"כ ולראש המוסד שהצהירו חד משמעית (הסכמה די נדירה, אגב) שהעיסקה מאוד גרועה לישראל? זו לא דעתם הפוליטית, זו דעתם המקצועית, והם אמורים לדעת הרבה יותר מאשר אזרחי ישראל, אז אולי כן כדאי להקשיב להם?

גם החמאס רואה מה שנעשה בארץ וסביר להניח שגם הוא יפיק לקחים והמחיר על גלעד שליט עכשיו יעלה פלאים מעלה, ושוב הממשלה תהיה לחיצה ושוב ישוחררו רוצחים.

והנה אנחנו מקבלים את הסיוט הגדול ביותר: תלחץ, והממשלה תקפוץ. תלחץ יותר, יקפצו יותר.

הנה גם אבו מאזן מוציא "ברכות" על עיסקת מימוש השבויים. הברכות אגב הן למשפחות הלבנוניות ובמיוחד למשפחת קונטאר. מילה לגבי משפחת השבויים שנפטרו? כלום. איתו אנחנו עושים "שלום"?

שאלוהים ישמור אותנו.

משהו מטריד קורה לסנטור מאילינוי

obamaמשהו מאוד מוזר קורה לסנטור ברק אובמה, המתחרה מטעם הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2008.

כשאובמה התחיל להתחרות לתפקיד המועמד הדמוקרטי, עקבתי אחריו בעניין רב: הנה בחור צעיר (כולה בן 47), כריזמטי, נואם בחסד עליון, יודע למשוך אליו אנשים (והם נמשכים אליו כמו מגנטים), ויודע להתרים בסכומים שאף מועמד לא הצליח להגיע אפילו לחצי מהכספים שהוא הצליח להתרים, והכל דרך האינטרנט בתרומות קטנות של 5,10,20 דולר. אפילו הרפובליקנים מקנאים.

דעותיו לגבי דברים רבים שונים מדעותיי כרחוק מזרח ממערב. בתחילה היו דבריו נשמעים יותר כמו פנטזיות מאשר מציאות: הוא הצהיר שהוא יפגש בהזדמנות הראשונה עם אחמדינג'אד, ורק אחרי שכל המתמודדים האחרים קטלו אותו, הוא חזר בו מעט ואמר שהוא יסכים לפגוש אותו אם תהיה הכנה מקדימה ויהיה על מה לדבר.

לאחר שאובמה נבחר לייצג את המפלגה הדמוקרטית, החל לקרות לו משהו מעניין: במסגרת ה"התמרכזות" שלו, הוא התחיל ב"פליפ-פלופ" לשנות את דעותיו בנושאים כאלו ואחרים, ולאחרונה הוא הצליח לחרפן גם את תומכיו הדמוקרטיים בנושא רגיש לאנשים שאוהבים את זכויות הפרט, הלו הוא FISA.

כמובן ששינוי דעות (גם עבור מטרה כמו משיכת אנשים מה"מרכז" אליו) גובה את מחירה בסקרים ולפי סקר אחרון, הפער בינו לבין מקיין (מועמד הרפובליקנים) הצטמצם לטווח טעות דגימה, וזאת לאחר שהוא הוביל בפער די ניכר מול נציג הרפובליקנים.

היום הוא המשיך על הפליפ-פלופ, ולשאלת כתב CNN על הכרזתו כי ירושלים תישאר אחת ומאוחדת בשלטון ישראלי, הוא די-הפך את דעתו ונימק זאת בכך שזה היה "ניסוח רע" של מילים (אפשר לקרוא את המאמר המלא ב-CNN כאן) וכל כוונתו היתה שלא לחזור למצב שבו יהיו גדרות תייל שמחלקים את ירושלים, אלא כדאי לאמץ את מתווה קלינטון.

אובמה רץ לנשיאות ארה"ב ולא לראשות ממשלת ישראל, ולו היה אובמה מתעניין מעט בדעת הסוקרים בארץ, הוא היה מבין כי עדיין פה בארץ עניין חלוקת ירושלים לא ממש מתקבל בהבנה. נכון, יש פה שמאל שבהחלט מפנטז על כך שנחלק את ירושלים וניתן חצי ממנה לפלסטינים שכנינו, אולם עדיין הרוב המכריע בעם לא מתמכר לאשליות אלו. יש הבדל ענק בין שטחים מעבר לקו הירוק, לבין עיר הבירה שלנו ועובדה היא שעד היום שום מנהיג בישראל לא הצליח להעביר החלטה כזו (ואם מסתכלים בסקרים עוד יותר לעומק, מבינים שהסיכוי שהשמאל יעלה לשלטון כיום, הוא בערך כמו הסיכוי שהחתולים שלי ידברו עברית).

לו היתה לי אפשרות לשוחח עם אובמה, הייתי אומר לו משהו פשוט: ברק אובמה היקר, אל תעשה את זה. אל תשנה את דעתך כמו שבשבת רוח סטנדרטית, ותן לאחרים להחליט אם להצביע עבורך או לא. שינוי דעתך לכאן ולכאן כל יום רק פוגע בך ובסיכוייך להיבחר, ורק מגדיל את סיכויי מקיין הזקן להיבחר ולהיות הנשיא הבא..

והפעם: iPhone, ריבוי משימות, ותמיהות

iphone3g ביום ו' אפל התחילה למכור את מכשיר ה-iPhone דור 3 למכירה בחו"ל אצל ספקי הסלולר (כמובן שאצלנו עדיין לא) והחלטתי להציץ קצת במערכת שלו. אחרי הכל, אפל טוענים שהגירסה הנוכחית יכולה לפעול יותר שעות מהמתחרים במצב של דור 3.

הסקירות של וולט מוסברג על האייפון וסקירות אחרות הראו שבקשר לסוללה, אין ממש לאפל מה להתגאות. חלק מהסוקרים הצליחו להעביר יום עבודה שלם בלי שהסוללה (שכמובן במקרה של APPLE לא ניתנת להחלפה!) תתרוקן, וחלק הגיעו למצב שבאמצע היום הם היו צריכים לחבר את המכשיר לטעינה כי הסוללה הסתיימה.

אחד ממנהלי הפיתוח ב-APPLE טען שהם השיגו חסכון משמעותי ב-IPHONE כי הם ביטלו את עניין הריבוי משימות. בהתחלה הוא הציג תמונה של Task Manager ב-Windows Mobile (שזה באמת היה נראה מגוחך.. אם אדם לא יודע מהם שמות התוכנות זה יראה לו ג'יבריש והוא עלול גם "להרוג" את תוכנת קבלת השיחות.). הוא גם טען שאין צורך בריבוי משימות (מיד אסביר).

התירוצים האלו נשמעו לי מוזרים ולכן החלטתי לעשות ניסוי פשוט. יש לי טלפון נוקיה E61, והחלטתי שבמשך שבוע שלם ירוצו בו 6 אפליקציות במקביל ואני לא אסגור תוכנות אלא אשתמש ביכולות של הנוקיה כדי לעשות switch לחזור למצב הרגיל מבלי "להרוג" את האפליקציות הפתחות, וכל זאת כדי לראות האם הסוללה תיגמר יותר מוקדם.

שבוע חלף והתוצאה שראיתי היא חד משמעית: אין שום הבדלים. אם הייתי ב-11 בלילה רואה 4 (מתוך 5) קווים, גם עכשיו אני רואה 4 מתוך 5 קווים, ובכל התוכנות שהשארתי פתוחות השתמשתי, בין אם זה היה IM, בין אם זה דפדוף WAP, אופרה מיני, לוח פגישות, פנקס, אנשי קשר, ולפעמים היסטוריה של שיחות.

אז מה קורה אם לדוגמא מישהו ישלח אליך הודעה דרך תוכנת IM כלשהי (שמשום מה APPLE לא כוללים הפעם)? אה, שאלה טובה ול-APPLE יש פתרון מיוחד: שרת שמותקן אצל הספק הסלולרי שלך יעביר מעין "הודעה" לאייפון שלך עם תוכן של ההודעה לאפליקציה, כך שאם תרצה לקבל את ההודעה, תצטרך שהאפליקציה תיפתח, תקבל את ההודעה ותגיב, ולאחר מכן התוכנה צריכה להיסגר אם לדוגמא קיבלת שיחת טלפון באייפון.

כלומר המצב ללא הריבוי הוא משהו כזה: נניח שאתה גולש להנאתך בטלפון כאשר מתקבלת לה שיחה. אם תענה, הדפדפן יסגר. אין לך אפשרות לעשות SWITCH לטלפון, לשוחח ולחזור לדפדפן לאותה נקודה שהיית בה, אלא האפשרות היחידה שלך בעצם היא שאתה תעבור לשיחה והאייפון יסיים את הגלישה שלך.

מה אם היית באמצע הורדת קובץ חשוב? שיחה דרך Meebo או כל שרות IM והתקבלה שיחה? ביי ביי לשיחת ה-IM שלך. הטקסט ישמר (אם השרות תומך בכך), אך האפליקציה תיסגר בזמן שאתה עובר לשוחח. כותב מייל חשוב? אם התוכנה לא יודעת לשמור מיידית טיוטה, הלך הטקסט שכתבת ברגע שאתה עובר לשיחה.

למה? כי אפל בטוחים ש"זה חוסך סוללה", למרות שבד"כ אפליקציות שרצות ברקע בד"כ לא ממש חונקות את המעבד והיה ניתן לקבוע "חוקים" כלשהם שבזמן הריצה ברקע התוכנה לא תדרוש מעל X אחוזים ממשאבי המערכת, אבל אפל החליטו להרוג את זה לגמרי.

ומה אם חס ושלום הטלפון שלך לא ממש נמצא עם SIM של חברה שממנה נרכש המכשיר (נניח קנית ב-EBAY יד שניה), או שאתה לא נמצא בחבילת גלישה של אייפון אצל הספק הסלולרי שלך? עכשיו "תיענש" כפול: לא תקבל שום הודעה מאפליקציות רשת כמו IM (שתומכות אייפון) ואחרות, וכמובן לא יהיה לך Visual Voice Mail.

נוקיה עושים זאת בפשטות בכל סדרת ה-60 שלהם, והחלפת משימות בנוקיה זה עניין של לחיצה ארוכה על כפתור ובחירת האפליקציה שרצה (כולן מופיעות עם אייקון ושם התוכנה) עם החיצים. מדוע אפל לא יכלו לשלב זאת?

אייפון מכשיר מאוד נחמד, אבל אני לא מעוניין לסגור את האפליקציות שאני משתמש ברגע זה רק בגלל שקיבלתי שיחה! יש באייפון מעבד מודרני ומספיק זכרון בכדי להתמודד יפה מאוד עם ריבוי משימות ובניגוד להצהרת אפל, אני ממש לא רואה איך ריבוי משימות מרוקן את הסוללה. בשבילי ריבוי משימות זה דבר מאוד חשוב, ואם אפל לא רוצים לתת לי את זה (אלא דרך שרות צולע לחלוטין) אני מעדיף להיות עם נוקיה מאשר עם אייפון.

התייחסות למס' נקודות "פופולריות" בביצת הבלוגים

סוף סוף יצא לי קצת לקרוא בלוגים של אחרים השבוע, ואני מעוניין להתייחס לכמה נקודות שהועלו אצל אחרים.

niki יהונתן כתב על איום החרם החרדי על יוניליוור (ולא "יוניליבר", אגב) שהחליטו להקפיץ לארץ את ניקי בלוצ'י, או איך שהיא נקראת "The Topless DJ" שהגימיק שלה הוא לתקלט "ללא לבוש עליון" (זה לא ממש נכון, אגב, תסתכלו בתמונה). יוניליוור הביאו אותה כחלק מקמפיין קידום המכירות של הדיאודורנט AXE.

יוניליוור הם גם אחד היבואנים והיצרנים הגדולים בארץ של אוכל כשר, והחדשות לגבי הופעתה של ניקי מאוד עצבנו את החרדים וכמובן שבעקבות העצבים, מגיעים האיומים "לבטל את הכשרות" (מבחינה הלכתית אגב, אין שום קשר טכני בין הלכות כשרות לבין מופעי יחצנו"ת). יוניליוור עשו טריק מאוד מעניין: לא ביטלו את המסיבה, ורק לאחר מס' ימים פרסמו "התנצלות" שבה הם מצהירים כי הם "ישתדלו להיות יותר זהירים בעתיד". זו התנצלות הכי חלבית שקראתי כבר זמן רב..

אם אני צרכן גדול (כמו החרדים) אני יכול לקבוע לי את הפרמטרים שלפיהם אחליט אם אני קונה מחברה X או Y את המוצרים שלי. אם החברה מחליטה שלא לעמוד בפרמטרים שלי, אני יכול לפנות לשכן, וכך זה תמיד היה בשוק החופשי. הבעיה מתחילה מתי שהצד השני ש"נפגע" שותק, ואני יכול להמשיך ולקבוע פרמטרים שגם יכולים לפגוע בבחירות של הצד השני ובעצם מפר איזה שהוא סטטוס קוו.

זה לא סוד שהחרדים כבר מזמן החלו לקבוע לחברות מי ומה יהיה בקמפניים הפרסומיים, ועוד דברים שפוגעים בחילונים ובבחירה החופשית שלהם, מהסיבה הפשוטה: כי הם יכולים. "רוצים שוק חופשי? נראה לכם מהו שוק חופשי", ואין צד שני שיבלום או יתנגד לדברים.

קחו דוגמא פשוטה: אם מחר חברת X תצא בקמפיין ענק עם פרסומות הכוללות דוגמניות בלבוש משובב, החברה עלולה לאבד את הכשרות שלה בגלל הפרסום למרות שאין שום שינוי בפס היצור, ואותם עובדי חברה בדיוק מקיימים את תהליך הייצור טרום הפרסום. למה לאבד? כי החרדים לא אוהבים את הפרסום החדש.

האם יהיו פה הפגנות ענק התומכות בחברה והתנהגותה ובעצם תהווה כמשקל נגד למה שהחרדים עושים לאותה חברה? התשובה, לפחות פה בארץ היא חד משמעית לא. החרדים פשוט מנצלים את המצב כדי להכתיב לחברות שמהם הם קונים את המוצרים מה ואיך לעשות, ואם החברות לא ירצו לעשות, אז תמיד אפשר לעשות "נו נו נו" ולאיים בהסרת הכשרות. האם ישארו לחברה אפשרויות כלשהו? לא. יש את הסיכון לאבד מאות אלפי לקוחות בגלל החלטה של החרדים ולכן חברות "מתכופפות".

פה בעצם הבעיה הגדולה של החילונים. בניגוד לחברה החרדית שיש בה כמה "ראשים" (ראש פר סקטור), החברה החילונית היא בסופו של דבר מה שאני קורא Headless. כל אדם אינדיבידואלי ואין לו שום "ראש" או מנהיג מעליו. אין אף אחד שיכול להשפיע ולהוציא את הציבור החוצה להפגין על מגוון נושאים שונים, וכאשר כבר יש הפגנות, הן קטנות מאוד (עשרות, מאות במקרה הטוב) וגם כשיש הפגנה ממש ענקית, האימפקט שלה נהרס מאוד מהר (זוכרים את ההפגנות נגד אולמרט?).

קחו את דרום קוריאה למשל. בחודש שעבר היתה קונדוליזה רייס בביקור שם והיא שכנעה את הממשל הדרום קוריאני לחדש את יבוא הבשר מארה"ב (יבוא שהופסק לפני מס' שנים עקב חשש ממחלת "הפרה המשוגעת"). מה התושבים עשו? יצאו להפגין, האם הם היו כמה מאות? לא! הם היו 15,000 איש שהפגינו, כולל התעמתות עם המשטרה, עם פצועים וכו' -ועל מה הויכוח? על בשר, משהו שכל אחד יכול להחליט אם לרכוש או לא.

עד שהציבור החילוני לא יתאגד ויפגין אכפתיות כלפי דברים שאכפתיים עבורו, מישהו אחר ינצל את המצב. אין "מרחב פתוח". תמיד יהיו גורמים שינסו לנגוס עוד ועוד ועד שאין גוף נגדי שיגרום לחברות מסחריות לחשוב פעמיים אם להיכנע לחרדים או לא, המצב ימשיך ויחמיר.

ולעניין אחר: נמרוד אבישר כתב מכתב פתוח לשר התחבורה שאול מופז לגבי העניין ש"אגד" כחברה ציבורית (הנסמכת על שולחנו של מופז) מממנת אוטובוסים "כשרים" בהנחות שניתנים לנוסעים וגם מסייעים בעצם לאפליה (נשים אחורה, גברים קדימה, חובה לבוש צנוע). אני מסכים בהחלט עם דבריו של אבישר, אבל אני תוהה לגבי משהו מסויים.

busדמיינו לעצמכם שאתם "אגד". אתם קואופרטיב תחבורה ציבורית שדואג שיהיה רווח. בא אליהם גוף ענק (כמו החרדים) ומבקש קווים לחברים של אותו גוף בתנאים מסויימים. אתה יכול לסרב, אבל תפסיד כספים כי הגוף הזה במידה ולא יקבל את תנאיו, ישמחו לקפוץ לשכנים ממול, והמתחרים לא רק יתנו הנחות מפליגות, אלא גם יתחייבו לדברים נוספים (אוטובוסים חדשים אחת לשנתיים לדוגמא, מיזוג חובה וכו' וכו'). מה אתם בתור "אגד" תעשו? תוותרו על הרווחים? או שתסכימו (בשביל הכסף) להקצות קווים "כשרים"?

"אגד" (וגם "דן", אגב) הן חברות שבראש וראשונה מעניין אותם שורת הרווח הסופית. יש בעלי מניות, יש משכורות, תחזוקת אוטובוסים ענקית וכו' וכו', ואותם לא ממש מעניין אם יש או אין אפליה ואם יש חובה או אין חובה לעלות אך ורק בלבוש צנוע.

אבל בואו ניקח צעד תאורתי פשוט: מחר השר הנכבד מקבל את הטענה לגבי אפליה, מסנן קללה (בפרסית), ומחליט שמה שהיה לא יהיה. מה "אגד" יעשו? ישמחו לבטל את הקו או לעבור למצב רגיל, רק ש"אגד" מהיכרות עם החרדים, ידעו מראש שהחרדים יעברו לגוף אחר, ו"אגד" תבקש פיצוי ממשרד התחבורה, פיצוי שמי שישלם אותו בעצם הוא … אתה, האזרח. לחרדים לא תהיה בעיה לעבור לגוף אחר שיבצע הסעות עבורם, ואם צריך, יקים גם תחנות חדשות והכל בהתאם להנחיות החרדים.

מה יצא מזה? שגם אם "אגד" תבטל את הקווים, היא תדרוש פיצוי מהממשלה, פיצוי שהאזרחים ישלמו. אם אגד תשאיר את הקווים, גם אז נמשיך לממן את הנסיעות כמו המצב היום. אין פה ממש אפשרות "לבטל" את האפליה המכוערת הזו כי אם מנהיגים קווים רגילים לחלוטין, החרדים פשוט לא יסעו בהם וחברת ההסעות תבטל את הקו מחוסר כדאיות, הואיל והחרדים ינסעו עם החברה השכנה ולא עם "אגד" (מה לעשות שבקווים אלו נוסעים החרדים ברובם, לאו דווקא חילונים).

yuli ולעניין אחרון: קראתי את הפוסט אצל שוקי על ה"חרא" שאמרה יולי תמיר לכיוונה של רונית תירוש. מה אומר ומה אדבר, אחלה "דיבור" יש ליולי.

מתי בממשלה יבינו שהיא מתאימה לניהול משרד החינוך כמו שאני מתאים לדגמן חצאיות? לא יבינו. לא רוצים להבין. ענייני הפוליטיקה כרגע חשובים, ובמיוחד לשרה תמיד שלא מקדמת שום דבר רציני למעט הטמעת אג'נדת "שלום עכשיו" ולימודי הנכבה לתלמידים הערביים (בטח, שיהיה להם את מי לשנוא שיפנימו ויגדלו. אחלה "שלום עכשיו").

זה מדהים בכל פעם לראות שכשחושבים שמישהו עם תואר רציני יכול לנהל דבר ענק כמו משרד (תמיר לחינוך, פרידמן למשפטים), כולם רואים איזה פאדיחות השרים עושים ואיזה משגים רציניים הם דופקים.

וואלה חדשות מול YNET: מי אומר את האמת?

זה לא סוד שוואלה בשנים האחרונות נהייתה "שופר" של השמאל. שת"פ בין "הארץ" ל-וואלה מאפשר מצב בו כתבה שפורסמה ב"הארץ" תופיע לאחר מס' דקות (או ימים) גם בוואלה, ולהיפך. לפעמים גם ב"וואלה" יש מאמרים של עיתונאים העובדים ב"וואלה" שמדגישים שוב ושוב את חוסר הניטרליות של וואלה.

אבל זה משהו אחד לתת שופר לפובליציסטים מהשמאל, ומשהו אחר לחלוטין שאתה מדווח חדשות.

היום הופיעו חדשות לגבי פרשה חדשה-ישנה נגד אולמרט: מסתבר שבשנות ה-90, כשאולמרט היה רוצה לנסוע לחו"ל, הוא (דרך פקידיו) היה פונה למס' גורמים ומבקש את "חסותם" הכספית לנסיעות והרצאות בחו"ל, וכך היה מצב שמס' גורמים היו מוכנים לממן אותו, והוא היה גובה מכולם את הסכומים, מה שכמובן משאיר עודפים, ואת העודפים האלו הוא (לפי הכתבות) ומקורביו נהנו מהם, כמובן מבלי להחזיר גרוש למממנים.

ב-YNET הדבר כמובן טיפס לראש הכותרות. ב"וואלה" לעומת זאת, הדבר קיבל התייחסות שונה לחלוטין: בוואלה טוענים בכלל שהפרשה היא משנת 91 והיא נסגרה כי לא יצא מזה כלום.

הטעות של "וואלה" זה כי הם שוכחים (או "שוכחים"?) כי הסיבה שבגינה זה עלה מחדש, זה שהפעם מנכ"ל אותה חברת טיסות ("ראשון טורס") החליט שהוא מפיל את אולמרט ולכך הוא נכנס לסטטוס של עד שלא יוגשו נגדו תביעות מצד אחד, ומצד שני הוא מוסר את כל הפרטים שידועים לו, ובגין נסיבות אלו הפרשה נפתחה מחדש.

מדוע "וואלה" לא מפרסמים את דברים אלו? האם זו סתם טעות של "וואלה"? או שזה עוד שיטת "איתרוג" נוסף לאולמרט?

בקצרה: אז כמה אתה בעצם "שווה"?

בעבר כתבתי צרור עצות למפוטר היי-טק. הפעם אני מעוניין להתייחס לאלו שעובדים, אבל לא בטוחים בעצם כמה הם "שווים" מבחינת שכר. האם מגיע להם יותר אולי?

הנה קישור לטבלת שכר המעודכנת לחודש שעבר (יוני). כדאי להציץ ואולי לראות באמת כמה אתה שווה, כך שאם יש דיון שכר בקרוב, יהיה מה לשלוף כדאי להראות את הדברים שחור על גבי לבן.

הטבלה היא של חברת טריפלטק, וישנם עוד כמה חברות שמוציאות טבלאות כאלו, אך הם בד"כ פחות או יותר על אותה סקאלה.

"מצב האומה" מבחינת עבודה ב-Linux

אנשים שנמצאים במקצועות הקשורים ללינוקס (פיתוח, אדמיניסטרציה וכו') יכולים לספר על כך שהמצב ב-2008 שונה בהרבה מ-2000 ולפני כן: פעם, כשהיו חושבים להכניס מערכות יוניקס, היו חושבים על מערכות של SUN, חלק מהאנשים חשבו על AIX או HP-UX או SGI, ולא הרבה חברות חשבו להכניס מערכות Linux. פה ושם נכנסו, אבל המאסה היתה אצל חברות היוניקס הגדולות.

היום המצב השתנה, וחברות סטארט אפ, כמו גם חברות גדולות, מוכנות להכניס מערכות LINUX וכל מה שנותר להן להחליט הוא איזו הפצה להתקין ולהשתמש בה, וכמובן שיש להחליט החלטות אחרות (על מה מפתחים יעבדו וכו' וכו').

בעבר היו מס' מאוד מצומצם של אנשי לינוקס, והמשכורות שלהן היו מאוד גבוהות. כדי "לחטוף" מפתח ליבה, היית צריך להציע סכום מאוד גבוה. היום המצב שונה, וישנם אנשי לינוקס רבים בשוק. פחות מאנשי MCSE אבל יש מספיק ואפשר להשיג מנהלי רשת LINUX די בקלות יחסית.

הבעיה היא, שלא מעט מאנשי הלינוקס שיש כיום בשוק, לא ממש מכירים לינוקס לעומק (ואני לא מדבר על פיתוח דרייברים אלא על סיסטם). ישנם הרבה אנשים שמציינים שהם מנהלי רשת LINUX ושיש להם "נסיון". מה הנסיון שלהם? התקנה של אובונטו עם LAMP וקצת הגדרות. יש להם בהחלט יכולת למידה מצויינת, אבל כל חברה  מחליטה מה היא רוצה: לשלם יקר ולקחת איש LINUX ותיק, או לקחת מישהו שקצת מכיר לינוקס, לשלם לו קצת (7K ומעלה) וכך החברה לא משלמת הרבה, ואיש ה-LINUX החדש שלהם לומד, כך שכולם שמחים.

זה כמובן דבר צפוי: ככל שמשהו פופולרי, כך נהיים לו יותר ויותר אנשים שמכירים את התחום, ורמת המחירים יורדת, אבל אז הבעיות מתחילות. לא בגלל אנשי ה-LINUX החדשים אלא בגלל תחום אחר: מיקור חוץ.

אם חברת XYZ מעוניינת להקים פרוייקט חדש לדוגמא, ואין לה את כח האדם לכך, הם יכולים לשכור אנשים מחברות מיקור חוץ (גולגלות) או לשכור פרילאנסר שיעשה את העבודה. עד פה הכל טוב ויפה, אך יש משהו אחד מאוד מסריח בתחום הזה: להרבה חברות מיקור חוץ אין את האנשים המקצועיים לעשות את אותה עבודה מורכבת, ואז אותן חברות מיקור חוץ פונות לחברות מיקור חוץ אחרות כדי שהן ישיגו עבורן עובד שאותו הם יעבירו לחברת XYZ.

מי המפסיד העיקרי מהעיסקה הסיבובית הזו? 2 גורמים: חברת XYZ שתצטרך לשלם מחיר מפולפל עבור השרות שאיש הלינוקס יבצע, וגם המבצע עצמו שיכל לקבל יותר תשלום על אותה עבודה. מי מרוויח? כמובן ש-2 חברות המיקור חוץ ירוויחו על גבו של אותו איש לינוקס. הם ירוויחו סכומים מאוד יפים: תוספת של עשרות אחוזים על כל שעת עבודה, או חלק ניכר במשכורת החודשית של אותו איש לינוקס.

אני מעוניין להציע הצעה פרקטית לחברות המעוניינות למצוא איש LINUX, בין אם זה לפרוייקט של מס' ימים/שבועות/חודשים/שעות ובין אם למצוא איש LINUX קבוע: חפשו במקום אחר את אותם אנשים.

היכן? ישנם מס' מקומות שאנשי ה-LINUX הותיקים (וגם חדשים) נמצאים בהם:

במקומות אלו תוכל אתה, המעסיק, למצוא אנשי לינוקס ותיקים וחדשים כאחד (חלקם עובדים כשכירים, חלקם פרילאנסרים). כך תוכל להוציא פחות כספים, ואיש ה-LINUX יוכל להרוויח יותר (במיוחד שאין כל מיני גורמים צד ג' ו-ד').

מהיכרות עם הנושא, ראיתי מספיק מקרים שאנשי לינוקס הפסידו עבודות רק בגלל שהמחיר הסופי שהוצע למעסיק היה גבוה בעשרות ואף במאות אחוזים מאשר המחיר שאיש ה-LINUX היה דורש.

תודה,
חץ