בזק, המשיח הגיע?

בתרועות ובקול שופר הודיעה בזק על האתר החדש שלה שמאפשר לצרכן לגלוש ולקבל מספרי טלפון (בלי לחייג, לשלם 8 פעימות מונה, לקבל את "שרית" עם מסטיק אורביט ששומעים אותו היטב בפיה ואז לקבל יחס של חתול מת).

אני חייב לציין שמאוד התרשמתי לטובה שהאתר פועל יפה מאוד בשוא"ש 3 ו-2. לא רק פועל, אפילו הקטעים שהאתר מציג מפה פועלים על השועל השובב, משהו שבהרבה אתרים פשוט לא מציגים על השואל או שאם מוצג משהו, זה .. ריבוע ריק.

אבל עם כל הכבוד להתרשמות.. איך אפשר בלי איזה מילת ביקורת?

אז הנה הביקורת: למה לכל הרוחות האתרים של בזק (האתר הרשמי, אתר התשלומים וכמעט כל האתרים האחרים שלהם) פשוט פועלים מחורבן לחלוטין על השועל? מה קרה? אין לבזק תקציב למעצבים שיותר טיפ טיפה יותר HTML ואולי, חס ושלום, להריץ Validator?

זה מאוד מרגיז שדווקא האתר שאישית חשוב לי (ואני משער גם שלרבים אחרים) ואני עושה בו הכי הרבה שימוש, הלו הוא אתר התשלומים של בזק, פשוט לא פועל כמעט לגמרי על השועל! תכניס מס' זהות, סיסמא ו…. זהו, עכשיו תקבל גרפיקה שהאתר "בטעינה". הוא לא. משום מה נראה שבזק השקיעו ממש ב-Javascript שם ליצור אפקט של תיק-תק בזמן פעולות, אבל לעבוד טיפה סטנדרטי שזה ירוץ על השועל? חס ושלום!.

מי יודע, אולי בעתיד המצב ישתפר. כרגע פשוט אין אפשרות ב-Linux בגלל השטות של בזק, לשלם דרך האתר, אלא אם תריץ אקספלורר עם WINE.

חבל.

שיפוצים לבלוג

במזל טוב, סוף סוף היה קצת זמן לשבת על הבלוג ולעשות שיפוצים:

  1. מגיעים לפעמים כל מיני טיפוסים "חיוביים" שלאחר עיון בפוסט או שתיים ממהרים לשלוח תגובה ש"הבלוג שלך ממש לא חיובי". אז הנה, החלפתי את התמונה ממקלדת לנוף מהמם של הים (צולם בהרצליה פיתוח, תודה על הרעיון זיגי!)
  2. שופץ (ברובו) ה-TinyMCE לתגובות (כן, עדיין ה-underline לא ממש עובד אלא למשתמשים רשומים אבל זה כבר באג של הבחור שכתב את ה-plugin), כך שמי שרוצה לכתוב תגובה כאורך הגלות, חלון הטוקבק יכול להתרחב בחופשיות וכך אפשר לראות את כל התגובה לפני שהיא נשלחת.
  3. שופצו חלק מהפוסטים הענתיקות מתפוז (ימח שמו WORD ותפוז!) כך שלגולשי האקספלורר לא יקבלו יותר את הקישורים משמאל – למטה.
  4. הועף החלק של השיחה דרך SKYPE. נוצרים חולירות התחילו להציק עם כל מיני בקשות "לברך אותך"… (הם מתחילים ב"ברכה" ו-3 שניות אחרי זה בשטיפת מח. לא תודה). בבבבררררררר..

אם אתם נתקלים בבעיות, הבלוג נראה משתגע, או שהוא עושה דברים משוגעים, אני במרחק מייל אחד 🙂

תודה,
חץ

הורדת FireFox מעצבנת!!!

החבר'ה במוזילה החליטה לעשות "יום הורדות" כדי לשבור שיא גינס של הורדות. אחלה רעיון.

גם אני החלטתי להשתתף ב"מבצע" הזה ונכנסתי לאתר להוריד, לחצתי על הכפתור הזה:

download-firefox3

אז לחצתי. כבר ציפיתי להוריד ל-איכספי שלי את הגירסה האחרונה כדי להנות בכיף..

איזה להוריד ואיזה נעליים! זה מה שקיבלתי:

firefox2-download

WTF? מה קורה פה?

עדכון 18/6 01:21AM: הללויה! סוף סוף נתן אתר של גירסה 3 וההורדה הצליחה. יש!

והפעם: כמה מילים לגבי צ'אט ובלוגים

אחד הדברים שנחמד לשים בבלוג (למי שיש כח לזה) זה אפשרות לצ'וטט ולקבל פידבק מהקוראים. טוקבקים זה דבר נחמד וגם אימייל זה דבר נחמד, אולם לפעמים כשרוצים לשוחח עם כל מיני אנשים או עובדים עם כל מיני אנשים על מאמרים, צ'אט או שיחה מיידית (IM) עוזר הרבה יותר: הפידבק מיידי. (אגב, הטריק הזה יכול לעזור לחברות רבות שמנהלות בלוגים ואפשר לשים צ'אט ישירות למח' המכירות).

הבעיה היא כמובן באיזה פלטפורמת IM להשתמש. מסנג'ר? יאהו? אולי IRC? אז התחלתי לחקור קצת את הנושא.

לוורד-פרס, כמו שרבים יודעים, יש ערימה ענקית של PLUGINS שמאפשרים לעשות דברים רבים נוספים לבלוג עצמו, החל מתצוגת תמונות ועד להפיכת הבלוג למערכת CMS רצינית. החלטתי לבדוק מה מציעים מבחינת PLUGINS.

הפלאג-אין הראשון שמצאתי הוא ה-I'm Online. הפלאג-אין הזה משתלב ב-Widgets ומאפשר להוסיף את חשבונות ה-IM שאתה מעוניין, כך שיהיה אייקון לכל אחד מהפרוטוקולים שאתה מנוי אליהם כמו SKYPE, Messenger, Yahoo, ICQ וכו', ואם אתה Online והקורא שלך נמצא עם מנוי לאחד השירותים, לחיצה על כפתור השרות (לדוגמא ICQ) תפתח לו חלון של הוספת המשתמש שלך ומשם הדרך קצרה לשיחה ישירה בינך לבינו.

הבעיה של הפלאג-אין? הוא מאוד נחמד, אבל פשוט לא פעיל ברוב הזמן. מתוך כ-40 נסיונות שניסיתי, ב-38 פעם קיבלתי שאני נמצא במצב OFFLINE למרות שהייתי ONLINE. גם התקנת התוכנה עצמה שבודקת אם אתה נמצא (היא נקראת:online status והיא ניתנת להורדה) לא תעזור. גם כשהשרות פעיל, לוקח עד פי 4 לדף לעלות ועד של-I'm online אין תשובה מהשרתים, לא יוצג למשתמש מואמה, מה שסביר להניח ש"יבריח" את הקורא.

האפשרות הבאה שמצאתי נקראת Meebo me. מי שלא מכיר, אתר Meebo מאפשר לך לשוחח עם המשתמשים שלך בכל פרוטוקול פופולרי (שוב: icq, messeneger, yahoo, google talk וכו') דרך ממשק וובי ללא צורך בהתקנת תוכנות. מה ש-MEEBO ME מאפשר לך הוא בעצם לשוחח עם משתמשים דרך ממשק ה-MEEBO (על מנת לשוחח, אתה חייב שאתר MEEBO יהיה אצלך פתוח). הבעיה העיקרית? אין ממש אפשרות לכתוב בעברית.

הפלאג הבא שמצאתי:Windows Live Messenger IM Control launched (שם ממש "קצר", מיקרוסופט!). בעקרון זה לא ממש פלאג אלא אתר בתוך ה-LIVESIDE של מיקרוסופט שמאפשר לך ליצור קוד HTML שאותו מכניסים לאחד מה-WIDGETS ב-וורד-פרס ואז למשתמש יש אפשרות לשוחח איתך דרך המסנג'ר שלך.
הבעיות, כמו כל דבר של מיקרוסופט, רבות: ראשית, על קורא הבלוג המעוניין לצ'וטט יש לבחור אם להיות אנונימי או להשתמש ב-LIVE ID שלו. לאחר מכן, הוא צריך לפענח CAPTCHA, ורק לאחר מכן תופיע לך הודעה במסנג'ר שלך אם אתה מעוניין להוסיף משתמש, ולאחר האישור – תוכלו לשוחח.

ניסיתי להוסיף את האפשרות הזו בבלוג. כנראה שמיקרוסופט לא לקחו בחשבון שרבים מהקוראים לא ממש בקיאים ולא מבינים מה זה ה-CAPTCHA ומה זה ה-LIVE ID בכלל, כך שחלק מאלו ששלחו מייל אליי וניסו לשוחח, לא ידעו איך מפעילים את הדבר הזה. ירדתי מזה.

האפשרויות הבאות שנבדקו היו: iMessenger ועוד Widgets שבדקו אם אתה ONLINE ואז לתת את האפשרויות כמו ש-I'm Online נתן, אולם גם ה-Widgets האלו נכשלו באותה בעיה (כנראה שהם רצים על שרות זהה שנחסם ע"י הנהלות כמו מיקרוסופט, יאהו וכו').

הפלאגין האחרון שמצאתי ובו אני משתמש נקרא Google Talk Chatback. גם הוא מאפשר להכניס ל-WIDGET ב-וורד-פרס קוד קצר שנותן הודעה קצרה למשתמש אם אתה ONLINE, או לא, ולחיצה על ה-WIDGETS פותחת חלון של משתמש אנונימי שמאפשר לשוחח עם הבלוגר.

הבעיות מתחילות במימוש הרעיון: ראשית, הטריק לא עובד עם שום תוכנה שמשתמשת בפרוטוקול של Google-talk (הכוונה לפרוטוקול XMPP). לא חשוב במה תשתמש: PIDGIN, Trillian, kopete או אפילו התוכנה הרשמית של גוגל, תקבל הודעה עם לינק ענק שבעצם לחיצה עליה פותחת חלון שיחה עם הקורא שמעוניין ליצור איתך קשר, אך לא תאפשר לך לשוחח ישירות מתוכנת ה-Client שלך כאמור.
אפשרות נוספת שהתוכנה מאפשרת זה שאם אתר GMAIL פתוח אצלך, תוכל לשוחח ישירות מהדף עצמו עם הקורא, והקורא רק יזדהה כ-Guest. לא תוכל להוסיף אותו לרשימת המשתמשים שלך והשיחה לא תישמר. במקביל, גוגל משתמשת בטריקים שדפדפנים שונים (לא Firefox או אקספלורר) לא ממש אוהבים ואז מוצגים תוצאות גרועות.

עד כה, זה מה שמצאתי.

כולי תקווה שבעתיד ייכתב איזה פלאג-אין נחמד שיאפשר שיחה לא אנונימית בין WIDGET לבין שרות כמו מסנג'ר או יאהו. בשביל זה הפתרונות רחוקים מלהיות משהו מומלץ ושווה. חלק לא לוקחים בחשבון משתמשים חדשים במחשבים, וחלק אחר נותן רק פתרון חלקי לשיחה עם בעלי פרוטוקול כמו MSN ובו'. עדיין שום פלאג אינו פעיל במצב של להופיע לי בתוכנת ה-IM שלי ישירות מבלי להצריך איזה חוכמה רצינית מצד הקורא.

תודה,
חץ

תכירו: Acer Aspire One

בעבר כתבתי על ה-EEE של ASUS כמה זול וכמה קטן הוא, ואיך ציבור רוכשי המחשבים התלהב ורכש אותו. בזק לא נשארו אדישים אליו ויצאו במבצע שבו מכרו אותו אקסלוסיבית למשדרגי קו ה-ADSL.

מאז עברו מים רבים בנהר, חברות כמו HP, MSI, Gigabyte וחברות אחרות יצאו עם מחשבים ניידים קטנים במחירים (יחסית) זולים עם מפרט טכני די פשוט ובסיסי.

אז מה שונה ב-Acer Aspire One? התשובה מתחלקת ל-2:

  1. נראה כי מישהו ב-Acer (או חטיבה שלמה) ישבה ולמדה מהשגיאות של ה-EEE.
  2. המחיר… יותר זול מ-EEE.

קודם כל נרוץ על הפרטים הטכניים היבשים:

  • מעבד אינטל ATOM דגם N270
  • זכרון: 512 מגה
  • דיסק: SSD בגודל 8 ג'יגה
  • 2 כניסות לכרטיסי פלאש (תיכף הסבר)
  • כניסת VGA, כניסה ויציאה של קול, רשת, חיבור אלחוטי Wifi a/b/g
  • 3 כניסות USB
  • מצלמת VGA מובנית
  • מסך: 8.9" ברזולוציה של 1024×600 עם 262,000 צבעים
  • מותקנת גירסת Linux מיוחדת
  • סוללת 3300mAh ל-3 שעות עבודה ב-LINUX או 2.5 ב-XP

גירסה קצת יותר מתקדמת מכילה את הדברים הבאים:

  • XP HOME במקום Linux
  • דיסק מכני 80 ג'יגה במקום SSD של 8 ג'יגה

אפשרי לרכישה להרחבה:

  • סוללה של 6000mAh לזמן עבודה של 7 שעות בלינוקס או 6 ב-XP

אחד השיפורים המידיים שרואים ב-ONE הוא שיש משמאל כרטיס כניסה של כרטיסי SD, אבל הוא לא מיועד לכרטיסים ששולפים מהמצלמה הדיגיטלית להעתיק קבצים, אלא מיועד לכך שיוכנס לשם כרטיס SD עם קיבולת גדולה כדי שישאר בפנים כדי לעבוד כ-כונן נוסף קבוע. מצד ימין יש עוד כניסת כרטיסים ששם נכנסים כרטיסים כמו SD/MMC/MS/MS PRO/XD, ושם ניתן להכניס את הכרטיס מהמצלמה הדיגיטלית, נגן ה-MP3 וכו'.

המסך: סוף סוף מסך עם רזולוציה יחסית "נורמלית" של 1024×600 ולא 840×480 מינימליסטי, כך שלא חשוב מה מריצים (KDE, GNOME או XP) התוצאות אמורות להיראות יותר טוב, מאשר חיתוכי חלונות. מעל המסך נמצאת מצלמת Webcam בסיסית שמספיקה לשיחות במסנג'ר, סקייפ וכו'.

מערכת הפעלה: מגיעה גירסה מיוחדת של Linux שנתפרה עבור ACER. אני מאמין שניתן להחליף ללא קושי להפצות כמו Ububntu, SuSE, Fedora וכו'. יש אפשרות לרכוש את הדגם עם הדיסק המכני ואז מגיעה בפנים גירסת XP HOME הרגילה.

מחיר: פה ACER הפתיעו, והם מוכרים את המחשב במחיר מצחיק של 379$ לגירסת 8 ג'יגה SSD עם LINUX, שזה הרבה יותר זול מהדגמים העדכניים של ה-EEE שמתחילים במחיר של 549$ (לא כולל מע"מ, יבוא וכו') ומהמתחרים האחרים.

עכבר: עדיין מעצבן, כמו של ה-EEE הישן (700), אבל עדיין יחסית סביל.

מקלדת: יותר נורמלית מה-EEE, והיא בגודל של 82% בהשוואה למקלדת רגילה.

משקל: עדיין פחות מקילו (בגירסה עם הסוללה הרגילה), 950 גרם שזה מספיק קליל להכניס בכל תיק קטנטן מבלי לבלוט.

צבעים: בהתחלה בצבעים כחול, לבן, ולאחר מכן בצבעים ורוד, אדום ושחור.

בשבוע הבא תופיע סקירה מקצועית יותר ב-TheRegister על המחשב, אני אעדכן את הפוסט עם לינק למאמר.

מחכה שזה יגיע לארץ, אני קונה אחד!

עדכון: החבר'ה ב-The Register עשו על המכשיר סקירה מקצועית, ויש להם גם טיפים.

הרב לייטמן ו..אההמ.. "אי דיוקים"..

לפני כמה ימים מישהו שאל אותי מה דעתי על הרב לייטמן. לא ממש התעניינתי לגבי הרב לייטמן ועניתי לו שיש דעות לכאן ולכאן. הוא טען שהרב לייטמן אמר ש"אין ניסים. הכל מדע". זה נשמע לי מאוד מצוץ, אולי מישהו מהמתחרים של הרב אמר את זה בשביל להכפיש את שמו?

אז זהו, שהוא בהחלט אמר גם אמר זאת. הנה הציטוט המדויק (ההדגשה שלי):

שאלה: שמעתי על תיאוריות סודיות שמדברות על משפחות וחמולות שלמות, הקוראות לעצמן "המוארים". אנשים אלו עוסקים בטקסים מיסטיים בחבורות סודיות. המטרה העיקרית שלהם היא לא רק לכבוש את השליטה בעולם, אלא גם לשלוט על הבורא. האם יש בכך אמת כלשהי?

תשובה: איך שלא נביט על כך, אין בעולם שלנו שום סודות או ניסים. אמנם נעים להאמין שהעולם, אפילו במקצת, קסום ומעניין יותר ממה שנראה לעין, אך למעשה, הכול מבוסס על חוקי טבע נוקשים. אם נדע אותם, נוכל לפרוץ את גבולות העולם הנראה לעינינו. אנו יכולים לפתח בעצמנו את התכונות הנוספות, ולהרגיש את העולם באופן רחב יותר. אך גם זה קורה בהתאם לחוקי הטבע של השתוות הצורה.

קראתי את הטקסט שוב, ושוב, ושוב. לא הצלחתי להבין האם הרב סתם פלט שטות או שהוא באמת מאמין לכך, אבל לא, זה משהו שהוא חוזר עליו פה, ופה.

זכותו של הרב לייטמן לטעון כרצונו כמובן, אבל יש משהו אחד שהוא לא יכול לעשות: לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ובמקרה הנידון מדובר על משהו פשוט: או שאתה מאמין בתורה או שאתה לא מאמין. אין פה "חלק וחלק". אין ניסים? הנה מס' דוגמאות:

  • 10 המכות במצרים. מה זה היה? צונאמי מזרח תיכוני שהפך מים לדם והכניס צפרדעים ועשה חושך והרג רק בכורים במשפחות?
  • אותו "מן" שאכלו בני ישראל במדבר במשך 40 שנה. מאיפה זה בדיוק צץ? ממאפיית ברמן?
  • חז"ל מדברים שבמטבחיים של בית המקדש לא היה אפילו זבוב אחד. הם קיבלו משלוח של K300?
  • ועוד באותו בית מקדש: האש שהיתה אוכלת את הקורבן לא היתה אש רגילה וכשניסו ליצור אש ("אש זרה"), נהרגו אותם 2. מאיפה אותה אש? פזגז היו באזור?

נלך מחוץ לתנ"ך? בכיף! הנה הדוגמא הכי פשוטה והכי מפורסמת:

  • על חג החנוכה הרב שמע? על נס פח השמן הרב שמע? פח שמן אחד שקרה בו נס שהתמלא במשך 8 ימים. מה זה היה לדעת הרב? איזה גמד מחברת "שמן" שבשקט מילא את הפח כל לילה?

שנעבור ליום יום? בכיף! יקפוץ הרב לייטמן לבתי חולים וישאל על נסים שקרו לחולים, אנשים שהיו אמורים להיות כבר לא איתנו ובנס הם חיים היום, או אנשים שכבר נקבע מותם ולאחר מס' דקות לפתע החל לחיות אותו אדם. לא צריך לחפש יותר מדי, אפשר לקרוא על הרב אליהו ועל מה שקרה לו בשבועות האחרונים ולקרוא את עדות הרופאים שטיפלו בו ושהצהירו מול כל מיקרופון שמה שקרה לרב אליהו הוא נס.

חז"ל בזמנו אמרו: "מי שמצפה לנסים, לא יקרו לו ניסים", מתוך עניין של לא לתת לאנשים איזה רעיון של לשבת על התחת ולחכות שאלוהים יבוא ויעשה לך נס. מומלץ לאדם לעשות צעדים כדי לפתור את בעיותיו, אך להשאיר גם מקום ולקוות לנס, אבל לא להמתין רק לנס.

גדול הספקנים הידוע ג'יימס ראנדי אפילו הוא בעצמו טוען שיש נסים, אם כי הוא לא מאמין שאנשים יכולים לעשות נסים. גם מדענים מקבלים שיש דבר כזה "נסים" אם כי לא במובן של יצירת נס ע"י אלוהים, אלא לדעתם אלו נקודות שאין להן הסבר מדעי בד"כ מכל מיני סיבות.

בקיצור, "הרב" לייטמן מבייש את הכיפה שהוא שם על ראשו! אם אינך מאמין באותה תורה ובאותו תנ"ך שעליו מתבססת הקבלה, למה לכל הרוחות אתה מלמד קבלה אם אתה כופר באחד המושגים העיקריים שלה? זו הונאה של ציבור התלמידים, אותו ציבור תלמידים שאני ממליץ לו משהו פשוט: רוצים ללמוד קבלה? בכיף! יש מקומות אחרים שילמדו קבלה ולא יזרקו לכם שטויות במיץ עגבניות. מומלץ, אגב, לפני כן, לעבור קצת על חומר אחר שנותן יותר בסיס לפני שקופצים לקבלה: גמרא, משניות, תני"א יכול לעניין אנשים רבים, אבל בבקשה – דלגו על הרב לייטמן והרב ברג. שניהם מטעים אתכם.

תומר פרסיקו ידידי גם כתב מאמר (שמופיע כאן בבלוג שלו) שלא ממש מחמיא לרב מסיבות מאוד מעניינות. בהחלט ממליץ לקרוא.

תודה,
חץ

והפעם: Linux והתפתחויות מפתיעות

tuxהפעם אני רוצה לכתוב כמה מילים על מערכת ההפעלה שאני מודה, אני הכי אוהב אותה.

הנה מערכת הפעלה שכשהיא התחילה להתפתח, איש לא ציפה שהיא תתפתח למה שהיא כיום, ושום חברה לא ממש ידעה איך להתמודד עם מערכת ההפעלה הזו והתופעות שלה.

כשלינוס טורבלד שיחרר את הגירסה הראשונה שלו של ליבת ה-Linux, הוא כתב כי הוא רצה משהו יותר טוב מ-minix (מעין גירסת יוניקס לעניים) וגם להוכיח לעצמו שהוא יכול לעשות משהו יותר טוב. משם, זה כבר היסטוריה.

המתחרים הענקיים שראו את לינוקס (Sun,  SCO, Digital ועוד) מאוד צחקו על Linux. חסרים לה פונקציות כאלו וכאלו בשביל להתחרות בכלל בשוק, טענו אותן חברות והמשיכו למכור את מרכולתם, אבל Linux חדרה מהדלת האחורית לשוק.

מי שחיפש צעדים הגיוניים בהתפתחות Linux, לא ממש מצא אותם. לא היתה גירסה אחת של הפצת Linux שהיתה בשוק כ"Linux", בהשוואה למערכות הפעלה מתחרות, אלא היו הפצות שונות, שאיך נאמר בעדינות.. לא ממש שמרו על תואמות בינארית או מערכתית. כמובן, ברגע שקוד המקור פתוח ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אז אפשר להתגבר על בעיות אלו בקלות, אבל אלו שהסתכלו "מבחוץ" לא הבינו את הנקודה הזו. מיקרוסופט ניסתה לנצל את הנקודה הזו לתעולתם בכדי להפיץ פרסום ש"יש 188 הפצות לינוקס שונות" בשביל לגרום למנהלים לברוח מהשקעה או הטמעת מערכות לינוקס. זה לא ממש עבד.

לא שקהיליית הלינוקס לא עשתה שטויות במהלך השנים.. נעשו גם נעשו שטויות, הנה כמה מהן:

  • stallman-small 2 סביבות עבודה גרפיות: כולם מכירים את הסיפור על Trolltech שלא רצתה לשחרר את קוד ה-QT תחת רשיון GPL, ובתגובה הכריז ריצ'ארד סטולמן על פיתוח מערכת גרפית מתחרה (GNOME). לשווא ניסתה הנהלת Trolltech להסביר שהם חבר'ה צעירים שלא יודעים מה יקרה אם ישחררו את הקוד שלהם כרגע תחת GPL והם מבטיחים שאם החברה תפשוט רגל, הקוד ישוחרר תחת GPL. זה לא עניין אותו. התחרות החלה בין 2 קבוצות פיתוח לפתח סביבות גרפיות שלקח זמן רב עד ש-2 הקבוצות ישבו יחד כדי לפתח ממשקי תואמות שאפליקציות ירוצו טוב ביניהן. כמובן שהחבר'ה במיקרוסופט ו-אפל צחקו מכל הקטע: הרי בשביל לכבוש את המשתמש הרגיל, אתה צריך לתת לו משהו אחיד ואחד, כך התמיכה יותר קלה ולמפתחים של מטרה אחת לפתח ולא 2 (תשאלו את החבר'ה ב-Code Weavers עד היום).
    הראשונים שהכניסו את GNOME בתוך ברירת מחדל להפצה שלהם היו Red Hat, אך באופן אירוני, דווקא הם החליטו לרדת מכל עניין הלינוקס על Desktop באופן רשמי (אם כי להישאר בו בתחום ה-Fedora).
  • בד"כ בחברות מסודרות יש את הגירסה הרשמית הנמכרת והמופצת, ובתוך החברה מתבשלת לה גירסה חדשה שלעתים תואמת לישנה ולעיתים לא. כשזה מגיע לליבת הלינוקס (ה-Kernel), היתה מתודה כזו: מספר זוגי של הליבה = גירסה יציבה. מספר לא זוגי = גירסת פיתוח עם כל החידושים, לאו דווקא יציבה. העניין עבד לא רע עד שהחליט Linus עם עוד כמה אנשים להפסיק עם המסורת הזו ולהעביר את פיתוח הליבה לשיטה אחרת (שאפשר לקרוא עליה כאן). לשיטה החדשה יש כמובן יתרונות, אבל מבחינת המדיה, היא לא ממש ברורה. היה קל למדיה להשוות מספרים לגבי זוגי/אי זוגי, יציב/פיתוח, אבל עכשיו הם לא ממש מבינים את זה ועדיין אנשים רבים לא מבינים איך הדברים עובדים מבחינת הכנסת תכונות חדשות וכו'.
    רבים ממשתמשי הלינוקס לפיכך החליטו לעשות את הדבר הכי פשוט: לסמוך על ההפצה שלך. אלו שמבינים יותר (או אוהבים להסתכן יותר) מקמפלים לעצמם קרנל עם כל הדברים, אך השאר – מה שההפצה נותנת, קדוש.
  • הפצות: יש SuSE רגיל ו-OpenSUSE ויש Fedora ויש CentOS ויש RedHat Enterprise, ויש אובונטו, ויש Debian ויש מנדרייק, ויש Gentoo ועוד המון הפצות אחרות. לחברות מסחריות זה כאב ראש לא קטן אז הם נצמדים למוביל: הם מוכרים תוכנות עם תמיכה אך ורק ל-RedHat או במקרים מסויימים גם ל-Novell (שזה ה-SuSE). יש חברות שיעשו הכל כדי שהמוצר שלהם יעבוד על כמה שיותר הפצות, אך חברות התוכנה הגדולות (Oracle וכו') בד"כ נצמדות להפצה אחת או 2, מוודאים שהתוכנה שלהם רצה על הפצה כזו ולזה בלבד הם נותנים תמיכה. השאר – שישברו את הראש לבד.

מי שמסתכל על הכשלים האלו שהצבעתי ולא מכיר את היסטוריית הלינוקס, יכול לאמר לעצמו שזו מערכת הפעלה בלתי צפויה ולא כדאי כלל להשקיע בה: אין פה את ה"הנהלה" שתיקבע שהולכים לכאן או לכאן, יש הרבה הפצות שלא תואמות בין אחת לשניה (למרות מאמצי ה-LSB.) ואין איזה "מנהיג" אחד שקובע על כל המערכת הפעלה את הכל, כמו שיש במיקרוסופט, אפל, סאן ואחרים, ולכן אותו אחד שיסתכל, יעדיף להמליץ לעבור לדברים יותר יציבים עם תוכניות ארוכות טווח וכו', כך שהלקוח יהיה שקט..

אז זהו.. כאן נכנסו לתמונה Red Hat שזכתה להיות ברוב העולם ה"דארליג" של הלינוקס, עם היקף מכירות מוכפל מהמתחרה שלה (Novell). גם רד-האט עשו המון שטויות: בהתחלה שחררו כל חצי שנה גירסת לינוקס חדשה, עד שחברות הפיתוח החליטו לצעוק על רד-האט להפסיק עם זה, ואז רד-האט הלכו לעשות חושבים ובסופו של דבר החליטו לעשות פיצול: תמשיך להיות גירסה משוחררת כל חצי שנה ללא תמיכה רשמית שתיקרא Fedora Core (לאחר מכן ה-Core הושמט מהשם), וישוחררו גירסאות של רד-האט בגדלים שונים אחת ל-3 שנים עם תמיכה ל-5 שנים שיתמכו לחלוטין. את זה השוק אהב והמתחרים העתיקו מיידית את השיטה (מנדרייק, SUSE וכמובן Ubuntu). בעניין התאימות מצד GNOME ו-KDE ואחרים קם לו ה-freedesktop.org שתחת המטריה הזו קמו סטנדרטים שמאפשרים עבודה חלקה בין סביבות עבודה לינוקסאיות שונות.

כמובן שהמתחרה הישיר של הפצות הלינוקס היה מאז ועד היום מיקרוסופט, רק שמיקרוסופט רגילה להתחרות מול חברות, לא מול תופעה, ומיקרוסופט נכנסו לפאניקה ויצאו בעשרות קמפיינים שונים עם מסרים סותרים נגד לינוקס. טענו שאין כך וכך דברים בלינוקס שאצלהם יש, ניסו ללכת בקמפיינים של "חברת XYZ עברה ל-Windows server 2003" (עכשיו זה עודכן ל-Windows Server 2008), ניסו לעשות מבחנים חיצוניים "ניטרליים" כדי להראות ש-Windows הרבה יותר מהיר, ניסו לצאת בקמפיין ש-Windows יותר בטוח מהפצות כמו Red Hat ול-Windows יש פחות טלאי תיקון מאשר למתחרים, ועוד קמפיינים כאלו ואחרים.

ומה קרה לכל הקמפיינים האלו? כולם קיבלו תשובות מפורטות הן מהקהילה והן מ-Red Hat. מבחנים "ניטרליים" מראים ש-Red Hat יותר חלש בביצועים של SMB? הוכנסו מס' טלאים למערכת והפלא ופלא, הביצועים של לינוקס יותר טובים. חברת ענק עברה ל-Windows? הקהילה ענתה כ-קול אחד: כל חברה והצרכים שלה, זה שחברה X עוברת, לא אומר שזה מתאים לחברה Y. בעיות אבטחה? בלינוקס לוקחים דברים שבמיקרוסופט מתעלמים מהם – כדברים רציניים ובגלל זה ריבוי הטלאים.

מיקרוסופט ראו שלינוקס לא הולך להיעלם, והנמיכו (במעט) את טון התחרות, ואף החלו לתמוך בכמה הפצות במסגרת מוצרי הוירטואליזציה שלהם ואף בקוד פתוח בחלק קטן מהמקרים. הם ידעו שיש תחרות בשרתים, אבל לא ב-Desktop, ששם הם עושים את רוב הכסף שלהם.

asuseeepc701 ואז קרתה ההתפתחות האחרונה שמיקרוסופט כלל וכלל לא חזתה. מנכ"ל יצרנית הלוחות ASUS החליט על רעיון חדש: הבה ניצור מחשב נייד מינימלי שלא יחליף את המחשב הנייד או הנייח הרגיל, אבל הוא יספיק כדי לגלוש ולעשות דברים פשוטים. המחשב יהיה קטן והכי חשוב הכי זול, והם הוציאו את ה-EEE PC, רק שבמקום להתקין עליו מערכת XP, הם פנו ל-Xandros וחתמו איתם חוזה להכנת הפצה קטנטנה שתיכנס לתוך ה-EEE. החבר'ה ב-Xandros שחוזה כזה נפל עליהם כמו מתנה משמיים עשו את העבודה, ו-ASUS הפתיעה את כל המתחרים: מחשב נייד קטן עם כח עיבוד לא רע, בלי דיסק קשיח מכני, בלי DVDROM, אך עם שלל כניסות במחיר של 250-400 דולר. הקהל התנפל על המכירות ו-ASUS הופתעו לחלוטין: כל המלאי שהכינו נמכר ב-10 דקות.

חברות המחשבים האחרות שראו את המכירות של ASUS נכנסו ל"מצב קרב". מהנדסים הצטוו לחשוב כיצד להכין משהו ש"דומה ל-EEE" במחיר זול מאוד אבל שמיש מאוד. HP יצאו עם ה-MiniNote שלהם, MSI יצאו עם MSI Wind, חברת DELL מוציאה מחשב כזה בקרוב מאוד, VIA בשיתוף פעולה עם פקרד-בל וחברות אחרות גם הוציאו מחשב דומה וחברות אחרות הוציאו או מוציאות מחשבים כאלו בקרוב: המכנה המשותף? לינוקס כברירת מחדל ואם הלקוח רוצה, הוא יצטרך להוסיף בסביבות 100 דולר למחיר כדי לקבל XP או ויסטה על המחשב.

במיקרוסופט יש קבוצה די ניכרת של אנשים שתפקידם לבדוק את מהלכי השוק, וההנהלה שם נכנסה לפאניקה: לינוקס חוטף להם את השוק מתחת לרגליים ואפילו מנהלי חברות המחשבים מודים שהם בהחלט מרוצים שהם מציעים לינוקס כעדיפות ראשונה ללקוח, מילים שכמובן סטיב באלמר וביל גייטס לא רוצים לשמוע. הסיוט מתקיים!

מיקרוסופט, שכבר חשבה בסוף החודש להעיף לחלוטין את XP מהשוק ולהפסיק לתמוך בו, החליטה פתאום "לעשות חושבים". החברות לא רצו למכור ויסטה על המחשבים האלו כי ויסטה תחנוק את המחשב הקטן. XP לעומת זאת דווקא רץ לא רע אבל הוא כ-עצם בגרון בתמחור הארגסיבי שחברות המחשבים מוכרות את המוצרים הקטנים האלו. מה החליטו מיקרוסופט לעשות? כן "להרוג" את XP אבל להמשיך למכור אותו במסגרת "מחשבים קטנים זולים". כמובן שחברות המחשבים מגלגלות את כל מחיר ה-XP על הלקוח.

router1 תחום אחר שמיקרוסופט מוצאת את עצמה מתחרה שוב בלינוקס – תחום המערכות המשובצות, בו מיקרוסופט מוכרת את ה-Windows Mobile שלהם, אך התחרות עם לינוקס שם מאוד קשה. מספיק להזכיר פה בארץ לכל אחד שיש נתב של בזק, שהמערכת הפעלה שהנתב או המודם ADSL (בחיבור רשת) מריץ היא … לינוקס. מיקרוסופט כמובן היו מאוד מאוד רוצים למכור כמה שיותר עותקים של המערכת Windows Mobile שלהם, אבל בשוק המערכות המשבוצות, כל דולר קובע והפצות לינוקס למגזר הזה עולות הרבה פחות ממה שמיקרוסופט מציעה.

לסיכום: אף אחד לא חשב שלינוקס תגיע למה שהיא כיום, בטח שלא מיקרוסופט. היתרון של קוד פתוח, יחד עם קהילה עניפה המפתחת את הלינוקס לכל מיני כיוונים ומגזרים גרמה לכך שלינוקס נכנס בדלת האחורית, היכן שהדלת הקידמית היתה סגורה ע"י מתחרים גדולים. נעשו משגים גדולים, אך הקהילה הצליחה גם לקצור הישגי ענק, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.

כמו שנאמר: לפעמים, המציאות עולה על כל דמיון.

לנובו בדאחקות על MacBook Air

כולם יודעים שאחד הפאקים הכי ענקיים של MacBook Air היא הבעיה שאין כמעט שום פורטים, אין כונן תקליטורים, וזה מחשב יותר ל"תצוגה" מאשר  ממש שימושיות.

לנובו, שיצאה לאחרונה עם ה-Thinkpad X300 החליטה לצאת בדאחקה על ה-MacBook Air. אתם מוזמנים לצפות

ה-פספוס של מיקרוסופט

יצא לי לקרוא ב-CNET כתבה על הסכסוכים מאחורי הקלעים שהיו בין ביל גייטס לסטיב באלמר בעבר.

אחד הסיפורים בכתבה הוא סיפור לא ממש ידוע על NetDocs.

NetDocs בזמנו (שנת 2000) היה פרויקט של מיקרוסופט ליצור את חבילת אופיס בגירסת און-ליין. אז, בזמנו, לא היתה שום תחרות ולא היו רכיבים תחרותיים לאופיס בגירסת און-ליין.

אבל מיקרוסופט, כמו מיקרוסופט: קודם פוחדים, ואז חושבים, ואחרי זה.. מבטלים.

מה קרה? היה קשה לביל גייטס, לבאלבר ו-מסר (באלמר היה עדיין סגן נשיא כמדומני) להגיע להחלטות בקשר ל-NetDocs ובינתיים קבוצת הפיתוח של NetDocs גדלה וגדלה לגודל של 400 מפתחים.

מה נסגר בסוף? את המפתחים שילבו לתוך קבוצת האופיס, ואת פרויקט NetDocs קטלו ב-2001.

היום, ב-2008, יש כבר מספר מתחרים על התחום: גוגל עם Google Docs, אדובי שבדיוק התחילו עם פרוייקט ה-Acrobat.com (שאמנם לא מציע עדיין דברים רבים, אבל תסמכו על Adobe שמה שחסר, יושלם), ויש עוד כמה מתחרים. אף אחד כמובן לא מגיע לרמה של אופיס 2003 מלא לדוגמא, אבל הוא מספיק, איך שאמר מישהו בתפוצת ה-Linux IL: "לכתוב מכתב לבנק". Google Docs יכול בהחלט להספיק להרבה מסמכים בסיסיים, במיוחד שיש תוספות רבות שמפתחים חיצוניים כתבו (בחינם או בתשלום), מה שמצמצם עוד יותר את הצורך באופיס למשתמשים פשוטים.

לו היה למיקרוסופט את NetDocs כיום, מיקרוסופט היתה יכולה לעשות אחלה כסף ממכירת מנויים שנתיים, פרסומות וכו', אבל הפחד… הוי כמה הפחד שולט שם..

תודה,
חץ

והפעם: שיתוף קבצים ו"אידיאל מעוות"

ב-YNET פורסמה כתבה קצרה על שיטה חדשה שהתחילו להכניס באוניברסיטאות בארה"ב: בחינה קצרה של 6 שאלות על זכויות יוצרים, לפני שפותחים למשתמש את האפשרות להשתמש בתוכנות שיתוף קבצים. לטענת האוניברסיטאות, אותו מבחן רק גורם לתלמיד להפנים את החוק.

ארז רונן, הכתב ב-YNET שמביא את הסיפור המקורי מסוכנות AP (דרך YAHOO), מוסיף, ואני מצטט: "הגולשים הישראלים מראים לא אחת בטוקבקים שהם מודעים לחוקי זכויות היוצרים, ועוברים עליהם מתוך סוג של אידיאל מעוות.

אקסקיוז מי? אידיאל מעוות? האם ארז חי בארץ?

מי שחי פה ומסתכל על השוק, יכול לראות בנקל שלנו כאן אין שרות כמו iTunes לרכוש סרטים וסדרות באופן חוקי. אצלנו חברות המוסיקה (למעט NMC, נענע דיסק ואולי עוד חברה זעירה או 2) עדיין עסוקות בלהתקוטט, כך שאין אפשרות לרכוש מוסיקה כחול לבן למעט מאותן חברות. כשחברות התקליטים ובראשן הליקון מתייחסות ללקוחות כמו למצורעים (עם התבטאות אומללה של מנכ"ל הליקון לשעבר: "נבוט בראש" ללקוחות), אז המצב יותר גרוע בעשרות מונים מאשר באירופה או ארה"ב, אז מה האידיאל המעוות כאן?

כיום, כצרכן טלויזיה, נדיר מאוד יהיה למצוא אפשרות צפיה של תוכניות שמשודרות הן ב-YES והן ב-HOT באינטרנט, בשעה שבארה"ב כל האולפנים הגדולים (NBC, CBS, ABC, FOX וכו') משדרים את מרכולתם באינטרנט (ותודה לאל, לא בפורמט WMV הארור, אבל כן חוסמים שידור מחוץ לארה"ב) באיכות גבוהה. ובארץ? פה ושם יש טיפטוף קליל של תוכניות מקומיות, באיכות לא ממש גבוהה של שידור אינטרנט (בארה"ב זה 700 קילוביט לשניה, פה בארץ מתקמצנים, הולכים על 300 קילוביט), ולא ממש קל למצוא את התוכניות שבשידור וידאו באינטרנט (ערוץ 10 הפך את זה לאמנות: מצא בסבך של נענע היכן השידור האחרון של "היום שהיה", לדוגמא).

אז אין לי אפשרות לרכוש תכנים להורדה בצורה חוקית, אין לי אפשרות לצפות בשידורי חוץ דרך האינטרנט, ומחירי ה-DVD של סרטים וסדרות הם מחירים שערורייתיים בכל קנה מידה. פלא שבארץ מעתיקים??

אז אני מצטער ארז, זה לא "אידיאל מעוות", זה כורך המציאות. האם בגלל שחברות מוסיקה ואולפנים מסרבים להתקדם, אני מחויב לזרוק את נגן הוידאו הנייד שלי לפח? האם בגלל שרשתות טלויזיה כמו HOT/YES וערוצי טלויזיה לא נותנים שום פתרון מעבר ללהכריח אותי לשלם להם מנוי ולהיות מחויב לשבת מול הטלויזיה, אני חייב לקבל את רוע הגזירה?

עד שחברת הכבלים והלווין לא יתנו פתרון מלא למנויהם שמעוניינים לצפות באופן חוקי, הברירות שישארו לי הם או  להמיר חומר שרכשתי (משהו שבעבר האולפנים התנגדו לו) או להוריד חומר דרך רשתות השיתוף.

תודה,
חץ