והפעם: שיתוף קבצים ו"אידיאל מעוות"

ב-YNET פורסמה כתבה קצרה על שיטה חדשה שהתחילו להכניס באוניברסיטאות בארה"ב: בחינה קצרה של 6 שאלות על זכויות יוצרים, לפני שפותחים למשתמש את האפשרות להשתמש בתוכנות שיתוף קבצים. לטענת האוניברסיטאות, אותו מבחן רק גורם לתלמיד להפנים את החוק.

ארז רונן, הכתב ב-YNET שמביא את הסיפור המקורי מסוכנות AP (דרך YAHOO), מוסיף, ואני מצטט: "הגולשים הישראלים מראים לא אחת בטוקבקים שהם מודעים לחוקי זכויות היוצרים, ועוברים עליהם מתוך סוג של אידיאל מעוות.

אקסקיוז מי? אידיאל מעוות? האם ארז חי בארץ?

מי שחי פה ומסתכל על השוק, יכול לראות בנקל שלנו כאן אין שרות כמו iTunes לרכוש סרטים וסדרות באופן חוקי. אצלנו חברות המוסיקה (למעט NMC, נענע דיסק ואולי עוד חברה זעירה או 2) עדיין עסוקות בלהתקוטט, כך שאין אפשרות לרכוש מוסיקה כחול לבן למעט מאותן חברות. כשחברות התקליטים ובראשן הליקון מתייחסות ללקוחות כמו למצורעים (עם התבטאות אומללה של מנכ"ל הליקון לשעבר: "נבוט בראש" ללקוחות), אז המצב יותר גרוע בעשרות מונים מאשר באירופה או ארה"ב, אז מה האידיאל המעוות כאן?

כיום, כצרכן טלויזיה, נדיר מאוד יהיה למצוא אפשרות צפיה של תוכניות שמשודרות הן ב-YES והן ב-HOT באינטרנט, בשעה שבארה"ב כל האולפנים הגדולים (NBC, CBS, ABC, FOX וכו') משדרים את מרכולתם באינטרנט (ותודה לאל, לא בפורמט WMV הארור, אבל כן חוסמים שידור מחוץ לארה"ב) באיכות גבוהה. ובארץ? פה ושם יש טיפטוף קליל של תוכניות מקומיות, באיכות לא ממש גבוהה של שידור אינטרנט (בארה"ב זה 700 קילוביט לשניה, פה בארץ מתקמצנים, הולכים על 300 קילוביט), ולא ממש קל למצוא את התוכניות שבשידור וידאו באינטרנט (ערוץ 10 הפך את זה לאמנות: מצא בסבך של נענע היכן השידור האחרון של "היום שהיה", לדוגמא).

אז אין לי אפשרות לרכוש תכנים להורדה בצורה חוקית, אין לי אפשרות לצפות בשידורי חוץ דרך האינטרנט, ומחירי ה-DVD של סרטים וסדרות הם מחירים שערורייתיים בכל קנה מידה. פלא שבארץ מעתיקים??

אז אני מצטער ארז, זה לא "אידיאל מעוות", זה כורך המציאות. האם בגלל שחברות מוסיקה ואולפנים מסרבים להתקדם, אני מחויב לזרוק את נגן הוידאו הנייד שלי לפח? האם בגלל שרשתות טלויזיה כמו HOT/YES וערוצי טלויזיה לא נותנים שום פתרון מעבר ללהכריח אותי לשלם להם מנוי ולהיות מחויב לשבת מול הטלויזיה, אני חייב לקבל את רוע הגזירה?

עד שחברת הכבלים והלווין לא יתנו פתרון מלא למנויהם שמעוניינים לצפות באופן חוקי, הברירות שישארו לי הם או  להמיר חומר שרכשתי (משהו שבעבר האולפנים התנגדו לו) או להוריד חומר דרך רשתות השיתוף.

תודה,
חץ

Comments

comments

2 תגובות בנושא “והפעם: שיתוף קבצים ו"אידיאל מעוות"

  1. אני לא לגמרי מסכים איתך. שירים אפשר לקנות ברשת, אומנם אין הרבה חנויות (יש שתיים), אבל במחיר של 4 שקלים לשיר או כ 35 שקלים לתכולת דיסק כשהשירים אינם עטופים ב DRM – די פוסל את הטענה של אי אפשר לקנות מוזיקה.
    ונכון שאין לנו פה iTunes, אבל כן אפשר לקנות מוזיקה דרך חנויות בחו"ל.
    והוט ויס כן נותנים פיתרון, אתה יכול לרכוש את ממירי המקס / מג'יק, אתה יכול להשתמש בשירות ה VOD של הוט ואתה יכול פשוט להקליט (עם וידאו או עם כל מחשב שיש לו כרטיס לכידת וידאו)
    אבל לא על זה אנחנו מדברים פה, לא מדובר על מישהו שמוריד שיר פה או פרק שם. ברור שאם פיספסת פרק של אבודים והורדת אותו אף אחד לא יבוא אליך בטענות. הכוונה פה היא לאלו שאין להם שום בעיה לקנות פלייסטיישן ב 2000 שקל, אבל מתבכיינים על המחיר של המשחק. מדברים פה על אנשים שמורידים כדי שהם יוכלו לספר אחר כך איך יש להם ספריית mp3ים בנפח של 30 ג'יגה (למרות שהם בחיים לא ישמעו את כולה).
     

  2. ניצן,

    אם תשים לב, דווקא ציינתי שאפשר לקנות מאתרים כמו NMC מוסיקה ישראלית שהם מפיצים. אני טענתי שאי אפשר לקנות את הרוב, כמו מוסיקה ושירים בהפצה של הד ארצי, הליקון וכו'.

    לגבי קניה בחו"ל, אז כמדומני שאפשר לרכוש בחו"ל דרך אמזון (לפחות מוסיקה), אבל אני יותר דיברתי על כאן, על השוק הישראלי. תסתכל על וידאו, ותראה ש-itunes ורבים אחרים או שחסומים ב-DRM או שהרכישה ניתנת לתושבי ארה"ב בלבד.

    ולגבי החלק האחרון של תגובתך, אני מסכים איתך, אבל בתכל'ס, אותו אחד שיודע להוריד את ה-30 ג'יגה של MP3 במקרים רבים יודע להתקין ב-Azureus פלאגין כמו Safe Peer או שיטות אחרות כדי לנסות להתחמק מה-RIAA, ואילו זו שאתמול התחברה בפעם הראשונה לאימיול, תחטוף תביעה בגלל שהיא הורידה 2 וחצי פרקים של איזה סידרה ואיזה דיסק. תסתכל מה קרה עד היום בתביעות של ה-RIAA נגד אנשים, ואתה לא ממש תראה שתפסו איזה אחד שהוריד איזה 10,000 קבצי MP3 אלא דווקא את הקטנים.

סגור לתגובות.