יום הולדת 60 לישראל

israel-60 מזל טוב למדינתנו. מדינת ישראל בת 60 ואין ספק, דברים רבים התחוללו ב-60 השנים האלו. מעולם לא היתה מדינה עם כל כך הרבה מלחמות, קונפליקטים בתקופת זמן כל כך קצרה (יחסית).

יש לנו הרבה במה להתגאות. בהחלט. מדינה שהעם שלה במשך 2000 שנה חלם לחזור אליה, ולבסוף החלום התגשם. יש לנו כלכלה לא רעה בכלל (בהשוואה למדינות רבות מעולם), יצוא היי-טק, חקלאות ועוד ועוד.

60 שנה, והמדינה עומדת בצומת לא קלה. מלחמת אחים הולכת ונרקמת מול עינינו, ואם לא נעשה משהו בנידון, אנחנו נדפוק את עצמנו הרבה יותר מכל מה שאויבנו מסוגלים לעשות לנו. אני כמובן מדבר על ענייני האדמות, השטחים וחלוקות מחלוקות שונות, בין אם זה בדרום (שטחים) ובין אם זה בצפון (רמת הגולן). הימין לא מוכן לתת אפילו גרגר אדמה אחד, השמאל מוכן ל"ויתורים כואבים". 2 הצדדים בטוחים וסגורים בעמדתם ואיש לא שומע את השני. הימין בטוח שהשמאל התחרפן ושוגה באשליות, בשעה שהשמאל סגור על כך שרק על ידי ויתור על שטחים אנחנו נקבל את השלום המיוחל.

60 שנה, ועדיין אין לנו פה דיאלוג פנימי בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים, בין העשירים לעניים, ובין הממשלה לעם. כן, אנחנו בוחרים אותם (כמעט) כל 4 שנים, אבל לאחר הבחירות – נתק מוחלט בין הממשלה לעם, והגיע הזמן לעשות משהו.

הגיע הזמן לחשוב על הדברים הבאים:

  • אלו שרוצים שלום תמורת ויתורים ואלו שלא רוצים בויתורים אך רוצים שלום צריכים וחייבים לשבת יחד, להניח את העובדות וההיסטוריה על השולחן ולנתח את המצב. לא לתת לאשליות ופנטזיות לקבוע מהלכים, אלא להסתכל על ההיסטוריה ולהביט במבט מפוכח על המציאות. איש מאיתנו אינו נביא, אך יש לנו מספיק מידע על העבר כדי לראות לאן הרוח נושבת, ויש להגיע להחלטות. צריכים לקחת בחשבון את ההיסטוריה של העם הפלסטיני ואת התנהגותו ב-15 שנה האחרונות, לקחת בחשבון את עניין הויתורים ואת המחיר ועוד ועוד. לא מספיק להתבצר בעמדה, אלא גם צריך לא רק דיאלוג, אלא גם פולמוס, גם ויכוח, ואפשר גם לשכנע את האחר, כל עוד מתייחסים לדברים של כאן ועכשיו, ולא העתיד.
  • הגיע הזמן לחשוב על אלו שבדרום ובצפון, במצב שהמדינה שלנו הולכת יותר לכיוון היי-טק, אך מפעלים במקצועות אחרים סוגרים את שעריהם, מה שמרחיב את העוני. הגיע הזמן יותר לתת את הדעת לגבי דברים וטכנולוגיות שאפשר להטמיע ולהעסיק בהם אנשים שיוכלו להרוויח את לחמם ושהם לא היי-טק. סין מייצרת הכל בזול, אך יש עוד תחומים שבהם ניתן כאן להשקיע ולהרוויח שלא קשורים בהיי-טק.
  • המכון הדמוקרטי ביצע סקר מעניין לגבי הזהות הלאומית שלנו, מי מסתכל על עצמו כיהודי, ומי כישראלי. התוצאות מעניינות (אם כי היו בעבר למכון אי אלו "טעויות" שהראו תמונה הפוכה ולאחר מס' חודשים המכון התנצל), ומחייבות מחשבה איך אנחנו רוצים להסתכל ולחיות במדינה שלנו, מהי היהדות עבורנו, איך אנחנו מתייחסים באופן הכוללני לדת ולמדינה, ועוד. הרעיון המרכזי של "חוקה לישראל" לדוגמא, היה הפרדה בין דת למדינה תוך התחשבות ב-2 הצדדים. נזכור את מה שמנחם בגין אמר: "הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה." (הנאום כולו, אגב, נמצא כאן). אנחנו צריכים להסתכל ולהחליט היכן היהדות נכנסת והיכן הדמוקרטיה נכנסת.

60 שנה עברו מאז הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ("היא מדינת היהודים"), ואנחנו נמצאים במצב שבו אם אנו מעוניינים להחזיק פה עוד הרבה זמן, נצטרך להחליט החלטות, להתפשר על דברים מסויימים, להתעקש על דברים מסויימים ולהבין שלא חשוב איך ומה נחליט, תמיד יפגע מישהו ואין ברירה, לדמוקרטיה יש מחיר, ואנחנו צריכים להחליט ולשלם – בקרוב.

חג שמח,
חץ

Comments

comments