על הסכמי שלום

הפעם אני מעוניין לכתוב על הסכמי שלום בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל לשאר המדינות (160) שיש לנו עימם הסכמי שלום והסכמים דיפלומטיים אחרים.

אם נסתכל מבחינה היסטורית על ירדן לדוגמא, כל מה שהיה צריך בכדי לחתום איתם על הסכם שלום, היה בערך חודש של מו"מ טכני על מגוון נושאים כמו מים, הסכמי מסחר וכו'. הירדנים העלו את הנקודה שישראל מחזיקה במס' קילומטרים ששייכים מ-67 לירדנים, ואז הועלתה הצעה (די יצירתית) שישראל תחכיר את השטח ל-50 שנה תמורת סכום שישולם מדי שנה לירדן. הירדנים הסכימו וכך נחתם הסכם השלום עם ירדן שעובד כמו שעון שוויצרי טוב עד היום. כשהממשלה התבקשה לאשרר את הסכם השלום, 119 חכ"ים הצביעו בעד (למעט רחבעם זאבי ז"ל).

לעומת זאת, אם נסתכל על ההסכמים עם הפלסטינים (כבר חתמנו יותר מ-10 כאלו עם הפלסטינים! שיא עולמי חדש!), נמצא כי למעט סעיפים בודדים שהפלסטינים קיימו בחוזים, את הרוב המוחץ הם פשוט לא קיימו ובמקרים מסויימים אף התכחשו למה שמנהיגם חתם, וידועה לשמצה הדוגמא כי חברת החשמל רצתה לנתק את החשמל לרשות הפלסטינית הואיל והרשות לא רצתה להעביר את התשלום הכספי לחברת החשמל, והיה צורך בהתערבות של רה"מ דאז (יצחק רבין ז"ל) ע"מ לאיים על ערפאת בכדי שיעביר את הכספים.

אם היום מסתכלים בראייה אחורה על הסכומים שהוזרמו לרשות הפלסטינית, כל מדינה מתפתחת יכולה רק להוריק מקנאה! יותר מ-30 מיליארד דולר עברו מ-93 לרשות הפלסטינית. לכאורה, פלסטינים המעוניינים להקים לעצמם מדינה היו אמורים עם 30 מיליארד דולר להקים אחלה תעשיות! טכנולוגיה, בינוי, תשתיות, כלכלה, מלונות ותיירות וכו' וכו'. חברות היי טק ענקיות היו מוכנות (לאחר שהישראלים המליצו!) להקים מרכזי מו"פ וייצור ברשות הפלסטינית.

אבל כלום מזה לא קרה.

כמו חור שחור ענק שנמצא אי שם בחלל, נעלם לו הכסף. איך נעלמו להם 30 מיליארד דולר? ערפאת גזר קופון, חמולות שונות גזרו קופונים בין אם בשוחד ובין אם זה בגניבת מוצרים שונים, ועוד גופים גזרו קופונים. מה נשארו בסוף? כמעט כלום, ולהזכירכם – עד היום האיחוד האירופי, איחוד האמירויות וסעודיה תורמות סכומים נכבדים של מאות מיליוני דולרים, וישראל מעבירה מדי חודש 25 מיליון ש"ח של המסים, אבל הכסף נבלע בשיא הבזבזנות והשוחד ברשות. כמה תעשיה, כלכלה, תיירות ועבודות חדשות נוצרו מאז 93 בעקבות הסכמי השלום השונים? המון המון שוטרים, המון פקידות, אבל כמעט כלום מעבר לכך.

אז הנה אנחנו נמצאים שוב תחת לחץ של קונדוליסה ואחרים לשוב לשולחן ושוב לדון בהסכמים. הפעם – הסכמי קבע! זה ההסכמים הסופיים שבהם מוחלט לכאן ולכאן, והכל מחייב! רק שיש בעיה אחת, קטנה. ממש פיצית: אין ב-2 הצדדים גורמים מספיק חזקים ליישם שום הסכם. אבו מאזן הראה כמה הוא לא יכול אפילו לקיים הסכם פשוט של עצירת אנשים שהשב"כ מעביר רשימת שמות שלהם, שלא לדבר על כך שברחוב הפלסטיני אבו מאזן פשוט לא מתייחסים אליו ברצינות ואין לו תמיכה ברחוב. אולמרט? נסחט מצוין, תודה ששאלתם. קצת משקר פה לש"ס, שם למפלגת העבודה, העיקר לשרוד!

מבחינת העם, מדובר בהסכמים אלו על החלטות מרחיקות לכת שאין להם רוב בעם (לפחות אם נלך לפי 2-3 סקרי מנדטים שפורסמו בחצי שנה האחרונה). לא חסרים אנשים שמוכנים להחזיר חלק משטחי 67, אבל חלוקת ירושלים – על כך רוב העם פשוט נגד. הפלסטינים הודיעו מצידם שהכל על השולחן ושום הסכם לא יחתם עד שלא יסגרו כל העניינים.

אולמרט לחוץ להשיג הסכם. הוא לחוץ לא רק בגלל הכסא, אלא כי האיחוד האירופי וקונדוליסה רייס ובוש לוחצים. מה עם העם שחי כאן? האם יתקיים משאל עם? חלומות באספמיה! אנחנו מעדיפים להקשיב לבוש ורייס שעד כה הוכיחו את הרקורד הכי גרוע במדיניות חוץ שהיתה אי פעם לארה"ב. המצב כל כך עצוב, שאם זה היה קורה לאחרים, היינו נשפכים מצחוק! ארה"ב מנסה לקבוע לישראל לחלק את המדינה ל-2. האם מישהו מצליח לדמיין את ארה"ב מוכנה לוותר על שטחים לאינדיאנים שהיו הבעלים של השטחים? בוודאי שלא, אבל הרבה יותר קל ללחוץ על אולמרט. את התוצאה הישראלים ישלמו. מי בכלל שואל!

בתכל'ס, בסופו של דבר, האם יהיה הסכם? לדעתי האישית: לא. כשזה יגיע לחתימה, ש"ס תפרוש כי לא תהיה לה ברירה (הם עסוקים עכשיו בסחיטת הקואליציה.. אתם יודעים, צנזורה, מינויים, חוקים מפגרים וכו'), והואיל וש"ס לא תישאר בממשלה, לא תהיה לממשלה רוב ומרגע שש"ס פורשת, הממשלה נופלת וממונה ממשלת מעבר. ממשלת מעבר לא יכולה לחתום על שום הסכם עם הפלסטינים, ואם מה שמראים הסקרים עכשיו נכון, הם לא הולכים לראות שום הסכם חתום גם בממשלה החדשה שתהיה כפי שנראה כרגע – ממשלה ימנית.

האם יהיה הסכם עם הפלסטינים בסופו של דבר? תלוי איזו מפלגה תקבל את רוב המנדטים ותנצח (כמו שזה נראה כרגע, "קדימה" מקבלת בסקרים האחרונים 5 מנדטים, כמו מרצ, אם כי מרצ סופית נהפכת לקריקטורה של השמאל). אם הימין ינצח, ביבי ישאף לחתום הסכם "אי לוחמה" ואפילו אבן אחת הוא לא יהיה מוכן להעביר לפלסטינים.

אם השמאל ינצח, הוא ישאף לחתום הסכם עם הפלסטינים כולל החזרת שטחי 67 וחלוקת ירושלים. מהרגע שהסכם כזה ימומש, אז תתחיל פה מלחמת אחים לא קטנה, ומי שיהנה ממנה הם החמאס, הג'יהאד האיסלמי, האחים המוסלמים, חיזבאללה וכל מי שלא סובל את ישראל.

הערה: במסגרת המחקרים שלי במיסטיקה, קיבלתי בכמה וכמה "צינורות" מסר אחיד לגבי ירושלים שחזר על עצ
מו מילה במילה: "הראשון שיחלק רשמית את ירושלים לא יוכל להנהיג יותר". נחיה ונראה.

במסגרת שיעורים עצמיים לגרפיקה, הכנתי את הדבר הבא. תרגישו חופשי להעתיק/להשתמש בזה כרצונכם אם אתם רוצים.

banner1

תודה,
חץ

Comments

comments