תגובה לדידי חנוך לגבי ה-MacBook Air וכונן התקליטורים

דידי חנוך כותב היום ב"וואלה" מחשבים על ה-MacBook Air החדש שסטיב ג'ובס הציע אתמול, ומעלה תאוריה מעניינת ש"סטיב ג'ובס כופה את העתיד" לגבי כונני תקליטורים..

אז נסתכל קצת היסטוריה, ואני אקח כדוגמא את מחשבי ה-Thinkpad של IBM, דגמי ה-X למיניהם (עוד מ-X20) או דגמי ה-S (שנמכרו בשוק היפני בלבד). נכון, המחשבים האלו לא היו בגובה 2 ס"מ, אבל היו מאוד מאוד קרובים לכך, וגם נתנו 5 שעות הפעלה, ולא היו להם כוננים אופטיים (הכוננים היו ב-Ultra Base שהיה ניתן לחבר להם בנפרד, מלמטה), כלומר גם IBM וחברות אחרות הוציאו מחשבים ניידים ללא כוננים אופטיים והיה ניתן לקנות את הכונן בנפרד או עם בסיס שמחברים למחשב הנייד. האם בגלל זה ירדו כונני התקליטורים מהמחשבים מאז? בוודאי שלא.

הסיבה העיקרית שהכוננים האלו לא הולכים לעוף מהשוק בשנים הקרובות היא פשוטה: מחיר המדיה. כיום דיסק DVD סטנדרטי ריק עולה בערך שקל (פחות בייצור מאסות של מאות ומעלה). שום צורת מדיה אחרת אינה זולה יותר מהדיסקים האלו ומציעה כמות אחסון גדולה. רק לשם השוואה: כרטיס SD Card בגודל 4 ג'יגה של SanDisk (בגירסה האיטית יחסית, Class 2 או Class 4) עולה כמעט 200 ש"ח לצרכן. גם אם נוריד חצי מזה אם זה יצור מאסות במפעל שכפול עבור הפצה רצינית, נגיע ל-100 ש"ח. אפשר להשוות שקל אחד מול 100 ש"ח? מכירים חברות רציניות שיהיו מוכנות להפסיק להפיץ את מוצריהן מ-DVD (בין אם זה תוכנה או סרט) ולעבור ל-SD (לדוגמא) ולספוג עלות של 100 ש"ח פר מוצר? אין הרבה חברות כאלו. יש פה ושם נסיונות להוציא אלבומי מוסיקה ב-Mini SD (כמו שסלקום ניסתה עם להקת סינרגיה), אבל זה זניח לחלוטין, ואגב – ה-MacBook Air אפילו לא כולל קורא כרטיסים.

בעתיד (הדי רחוק בינתיים) כשלכל אחד יהיה רוחב פס של 50-100 מגהביט, התעשיה תעבור ליותר הפצה ב-Online ותרד מהמדיות (Blu-Ray, HD DVD), אבל כיום, כשהסרטים ב-HD שוקלים כל אחד בסביבות 20 ג'יגה פר סרט, החלום שיעלם התקליטור יתגשם, אבל כמו שנאמר – עוד חזון למועד.

ישנה עוד אפשרות והיא ליצור פורמט ה-SD-ROM (הנה מסמך PDF מחברת SanDisk שמסביר על הפורמט), רק שהגרסאות של SD-ROM שיש מדברים על מקסימום גודל של .. 128 מגה-בייט, כלומר הפורמט הזה די מת עוד לפני שהספיק להיכנס לשוק. כפי הנראה העלויות שלו פשוט גדולות מאוד בהשוואה למדיית התקליטור.

לסיכום: מתלהבי ה-MAC יכולים להירגע. ג'ובס לא המציא את הגלגל מחדש, אפל הוציאו מחשב שנראה מצוין, אבל אין בו ממש בשורות שהתעשיה תעצור את נשימתה בהתפעלות לגביהם. חברות אחרות עשו מחשבים דקים, רק שאותם חברות השאירו ללקוחות שלהם קצת יותר מ-USB אחד, אפילו IBM הוסיפו חיבור Mini FireWire לדגמי ה-X למיניהם גם כשהמחשב מאוד קטן ואפילו הצליחו להשחיל פנימה מודם וחיבור רשת (חוטי ואלחוטי ו-BlueTooth) מבלי לקצץ כל חיבור חיוני. אין ספק שחברות אחרות ינסו להעתיק את העיצוב, אבל מסופקתני אם הם יקצצו בכמות החיבוריות למחשב כמו ש-אפל קיצצה. מי שקצת מבין בהנדסת PCB וגדלי חיבורים (USB וכו') ויסתכל על ה-MacBook Air יכול לאמר בפירוש שהיה אפשרי להוסיף לפחות 2 כניסות USB נוספות וחיבור Mini FireWire, וחבל שלא נעשה כך.

תודה,
חץ

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “תגובה לדידי חנוך לגבי ה-MacBook Air וכונן התקליטורים

  1. גם המחשב הזה נמכר עם כונן אופטי נפרד. 
    אני מסכים שהיעדרו של כונן אופטי לא מצביע על שום מגמה ובכלל, אנשי עסקים שמשתמשים במחשב לאימייל וטיפה גלישה באינטרנט גם לא זקוקים לו (ביננו, גם אני כמעט ולא משתמש בכונן האופטי בנייד שלי. או שאני צורב על המחשב הביתי או שאני משתמש בדיסק חיצוני קטן).
    לדעתי העתיד באחסון הוא SSD. כמו כל טכנולוגיה חדשה הוא עולה המון ( SSD של 64GB במקבוק אייר עןלה  $1300!). ב1996 קניתי תואם מקינטוש (היו פעם כאלה) מאוד חזק שיכל פוטנציאלית להכיל 1GB RAM. הוא עלה לי $4500 (המחשב עדיין חי ונושם). 1GB זיכרון עלה $7500. מיותר לציין שקניתי "רק" 192MB (זה היה המון אז). כמו שמחירי הזכרונות ירדו, גם מחירי SSD יירדו והקיבולת תעלה.

סגור לתגובות.