כמה מילים לגבי משרד הדתות החדש

religionsלפעמים אני מופתע לקרוא חדשות באתרים המובילים ולראות התלהמות של שוק דווקא מאנשים שאני לא מצפה מהם, והמקרה הזה הוא אחד מהם.

החליט ראש הממשלה להקים את משרד הדתות מחדש (עם שם חדש: "המשרד לשרותי דת") והשדים החלו לצאת מהבקבוק. טוקבקיסטים נזעמים, ח"כ גלאון מ-מר"צ, וכמובן שרי השמאל (חלקם, חלק הצביע בעד ההחלטה וחלק נמנע וחלק נגד), ובקיצור – השתוללות מבלי לקרוא את הדברים.

נתחיל עם קצת היסטוריה: ב-2003 פורק משרד הדתות בלחץ מפלגת שינוי, והפירוק נחשב אצלם לנצחון גדול, אם כי מי שהיה מסתכל וחופר טיפה לעומק, היה רואה שזה גול עצמי רציני ולאו דווקא לדתיים, אבל על כך – בהמשך.

כאן נמצאת החלטת משרד ראש הממשלה לגבי הקמת המשרד עצמו. אם מסתכלים היטב בסעיפים, רואים מס' דברים מעניינים:

  1. לראשונה (סעיף 4), הזכות להיקבר בבית קברות לא יהודי ולא לפי הלכה היהודית מעוגנת בהחלטה ממשלתית. דבר זה לא היה בעבר למעט לאזרחים לא-יהודים שנפטרו. עתה כל אחד שאינו חפץ בקבורה יהודית יכול להחליט על כך בצוואתו והדבר מאושר חוקית ומנהלתית, מה שהיה בעבר מקור לא קטן לחיכוכים.
  2. סעיף 3 (למטה, אין לי מושג איך לכל הרוחות הם כותבים את המספרים), מראה שהציבור לא משלם שקל נוסף כתוצאה מהקמת אותו משרד. משרד ראש הממשלה יתן שרותי חשב, מנכ"ל, יועץ משפטי ושרותי ניהול למשרד החדש. אלו הם תקנים קיימים ולא תקנים חדשים, כך שלא מביאים אנשים חדשים ולא משלמים משכורות נוספות. אפילו השר שיהיה אחראי על המשרד החדש (יצחק כהן, ש"ס), לא יקבל אגורה נוספת למשכורתו הואיל והוא מאז הבחירות מקבל שכר של שר (שר מקבל משכורת זהה בין אם יש לו תיק או אם הוא מוכרז כ"שר ללא תיק").
  3. שינוי ב-2003 חגגו על פירוק משרד הדתות, אך הם שכחו משהו אחד קטן: יש בארצנו המון מוסלמים, נוצרים (במיוחד מאז העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר) שזקוקים לשרותי דת. שינוי, בשנאתה הגדולה לכל מה שמריח יהודי, מיהרה ללחוץ על פירוק המשרד, ושכחה שאותו משרד אחראי גם על הדתות האחרות, ומדינת ישראל משתתפת בעלויות שונות שיש לציבור הנוצרי והמוסלמי, החל מעזרה בתחזוקת מסגדים וכנסיות, וכלה בשרותים אחרים שאותם מסגדים, כנסיות ובתי כנסת צריכים, שלא לדבר על שרותים שאותם נוצרים ומוסלמים צריכים (קבורה, נישואין, טקסים ופולחני דת אחרים). הפירוק של המשרד גרם לכך שחלקים שונים פוצלו למשרדים שונים וכנסיות/מסגדים שהיו צריכים עזרה מהמדינה, היו צריכים לכתת את רגליהם בין משרדים שונים בשיטת ה"תלך תבוא" (הבירוקרטיה הישראלית אלופה בזה. מנסיון אישי).
  4. המשרד החדש יאגד מחדש את אותם חלקים שפוזרו לאחר ההחלטה ב-2003, ואותם תקציבים שניתנו למשרדים השונים (חינוך, פנים, אוצר וכו') לגבי שרותי דת שונים יאוחדו מחדש, כך שאין פה תקציב נוסף והציבור בארץ אינו משלם על כך אגורה שחוקה אחת.
  5. מגזרים שונים לא קיבלו שכר מזה זמן רב עקב פירוק משרד הדתות, קאדים (מוסלמים), בלניות (יהודים), וכמרים רבים בקושי קיבלו חלק משכרם מאז 2003, והמשרד החדש יאפשר לשלם להם את המשכורת שמגיעה להם.

נכון, ההחלטה הזו מריחה פופוליזם זול מכאן ועד הודעה חדשה, אך יחד עם זאת, גרים בארץ יהודים, נוצרים, ומוסלמים שצריכים וצורכים את שרותי הדת שלהם והמדינה צריכה לספק אותם. מי שמעוניין בטקסי נישואין בכל דת מוכרת, או חלילה טקסי קבורה בדתות שונות ועוד שרותי דת אחרים, צריך את שרותי אותו משרד דת, ולעניות דעתי, טוב שהמשרד הזה הוקם מחדש.

תודה,
חץ

Comments

comments

2 תגובות בנושא “כמה מילים לגבי משרד הדתות החדש

  1. אני ממש רחוק מלחשוב כמוך, בנושא הקמת משרד הדתות. כמו בהרבה דברים בפוליטיקה, לדברים הרעים יש גם צדדים חיוביים. זה עדיין לא אומר שהם טובים.
    משרד הדתות הוא בעייתי, לא בגלל שהוא מנהל את חיי החילונים, אלא בגלל שהוא מנהל את חיי הדתיים. בגלל שיושב יהודי, ומחליט איזה קאדי יקבל מימון מהמדינה על עבודתו. איזה כומר יהיה רשאי להביא אנשים בברית נישואין.
    משרד הדתות, גם קובע לי שטקס נישואין רפורמי איננו קביל, ובכך מחליט עבורי איך צריך לעבוד את השם. הוא לא מכיר בזכותי להינשא בארץ לערביה, ולו הייתי כהן, לא יכולתי להינשא לבחירת ליבי, הגרושה. מלכתחילה, זכות הנישואין שלי לא צריכה להיות בידיים דתיות, אבל אם כבר הוחלט כך, הדת צריכה להיות הדת שלי. לא דת הכפויה עלי.

  2. גורו,
    אני חושש שיש אצלך בלבול מסויים ותרשה לי לתקן אותך.
    משרד הדתות לא מעניין אותו עם מי תתחתן. עם גרושה, עם ערביה או עם כל דבר אחר. הכרה בנישואין שלך מגיעה ממשרד הפנים ולא ממשרד הדתות. למשרד הדתות לא אכפת איך ועם מי תתחתן, זו בחירה שלך. אם אתה רוצה נישואים לפי ההלכה היהודית, אתה צריך לפתוח אצלם תיק. אם אתה רוצה בשיטות אחרות, אז Roll your own. איפה בדיוק הכפיה כאן?
    אם אתה מדבר על הכרה בנישואין ע"י המדינה, אז אתה יכול לקחת את האגודה לזכויות האזרח ולתבוע בבג"ץ את משרד הפנים, אתה לא תשלם כמעט כלום על כך, אולם אתה תראה משהו מאוד מעניין: ישנם אלפי זוגות בארץ שנשואים בחתונה חילונית ואיש לא הגיש בג"ץ נגד משרד הפנים על חוסר ההכרה בזוגיות זו. ניסית לחשוב מדוע?

סגור לתגובות.