לפעמים אני נכנס לאתרים כמו וואלה או YNET לקרוא חדשות, ואחד הדברים שאני הכי נדהם מהם זו כמות היבבנות המצויה בטוקבקים על כל דבר ש"מריח" אפילו ממרחק קילומטרים — דת.
לדעתי, לאנשים רבים יש "היסטוריה" די עגומה עם דת עוד מאז הילדות שלהם מכל מיני סיבות, והטוקבקים מאפשרים להם את אותו פורקן, את האפשרות לצעוק "כפייה דתית" מכל חור אפשרי. גם ברשת הישראלית לא חסרים אתרים (ילדותיים, אני חייב לציין, לפי העיצוב והתוכן ש"צועק") שמנסים להילחם באותה "כפייה דתית".
אז החלטתי להסביר כמה דברים לגבי אותה "כפייה".
נתחיל בחוק. חוק שעות המנוחה (1951 שעבר מספר תיקונים עד 1996), בעקרונו נועד לתת לעובד המצוי יום מנוחה בשבוע. היום עצמו נקבע לפי הדת שמשוייך אליה אותו אזרח: שבת ליהודים, שישי למוסלמים וראשון לנוצרים (עקרון שלושת הדתות). החוק בעצם מונע את המצב שבו מעביד יכול לחייב עובד לעבוד 7 ימים בשבוע ללא הפסקות.
בשנת 1996 נוסף תיקון לחוק המאפשר למקומות בילוי (פאבים, דיסקוטקים, דאנס ברים וכו') לעבוד בשבת, ובתנאי שהעובד יקבל יום מנוחה אחר במשך השבוע, כך שלא יווצר מצב שהעובד יעבוד 7 ימים בשבוע.
ניתנה אפשרות להוסיף מקומות שיעבדו בשבת, ובתנאי שהם יקבלו אישור מהרשות השלטונית באותו אזור (מועצה מקומית, מועצה אזורית, עיריה וכו') או אישור ממשרד הפנים, המשרד האחראי על אכיפת החוק.
עד כאן עניין החוק. האם נועד החוק לכפות את השבת על האזרח? לא. הוא בא כדי להגן על העובד כדי שיהיה לו גם יום מנוחה. כפייה דתית? ממש ממש לא.
כיום לא חסרים מקומות שמוכרים בשר ומוצרים שאינם כשרים. איש אינו מתערב לחנות או רשת, כזו או אחרת, מה למכור ומה לא (למעט משרד הבריאות ומשרד החקלאות שאוכפים חוקים שונים שמדברים על תברואה). כל אחד יכול לקפוץ לחנות ולקנות לו את הבשר הלבן שהוא חושק בו. האם מישהו ימחה על כאן כי מאן דהוא קונה בשר חזיר? לא.
אז אם מותר לאכול מה שרוצים, מותר לבלות היכן שרוצים, היכן הכפייה?
כאן נכנסים מס' טענות שאני רוצה לענות להם:
- אין אוטובוסים בשבת: כן, אין אוטובוסים כמו שרוב המפעלים לא עובדים בשבת. הסיבה לכך היא לאו דווקא עקב עניין דת, אלא העניין הוא שגם נהגי אוטובוס, מה לעשות, צריכים את אותו יום מנוחה בדיוק כמוך וכמוני ובגלל זה אין אוטובוסים בשבת (מבחינה רשמית. מבחינה לא רשמית יש בהחלט אוטובוסים בין עירוניים בין צפון הארץ למרכז לדוגמא, ואני נוסע בהם כל מס' חודשים). רבים מהנהגים, אגב, הינם מסורתיים ו/או דתיים, מה שלא יאפשר שוויון חוקי בין עובד לעובד ותיווצר אפליה.
הצעה לתיקון החוק הוגשה ע"י ח"כ לשעבר יוסף פריצקי, ח"כ דב חנין, מוחמד ברכה, וחנא סוויד בשנה שעברה. הצעת התיקון לא הצליחה לעבור 3 קריאות, ומי שרוצה להתפלא, הנסיון הקודם של ח"כ פריצקי לעשות זאת היה בתקופה ש"שינוי" היתה המפלגה השניה בגודלה ושום סיעה דתית לא ניסתה לעצור זאת. - אי אפשר לבלות בשבת: שקר וכזב. ישנו בפירוש היתר לפתוח מקומות בילוי בשבת ואישור עבודה למקומות בילוי בשבת (ולמי שלא מאמין, מוזמן לשאול מקומות בילוי מתי הם קיבלו קנסות על פתיחה בשבת. התשובה היא: הם לא קיבלו).
- אין מכולות פתוחות בשבת: שוב, זה קשור חוק המנוחה, אין קשר ממש לדת, ומי שלא מאמין, מוזמן להסתכל בכפרים הערביים לדוגמא בימי שבת שלהם (שישי ו/או ראשון, תלוי בדת האוכלוסיה שם) ששם החנויות כן סגורות (במרבית המקרים) בימי המנוחה, גם כשאף אחד לא רודף אחריהם לסגור. מי שמעוניין יכול גם להסתכל לאירופה וארה"ב, שם רוב החנויות סגורות בשבת ואין ממש שם "כפייה דתית" בנושא.
לסיכום
כפייה דתית בארצנו היא בסופו של דבר מיתוס. מי שמעוניין יכול לקרוא על הסכם הסטטוס קוו שנחתם עוד בשנת 1947 לפני הקמת המדינה. מי שרוצה באמת לראות כפייה דתית מוזמן להסתכל לסעודיה ושאר המדינות המוסלמיות, שם בהחלט קיימת כפייה מוחצת של האיסלאם. פה בארץ ישנם חוקים שנחקקו לטובת האזרח, לא לכפות עליו את תורת ישראל.
תודה,
חץ
בשנה שעברה הודיע "הבית הפתוח" (שהוא בעצם "מועדון" להומואים, לסביות, בי, טראנס), על קיום מצעד הגאווה בירושלים. מאמרים רבים נכתבו על הנושא, פחי אשפה רבים נשרפו בעקבות המהומות שהחרדים יצרו ורבים היו נגד קיום מצעד הגאווה עקב פגיעה במקום קיום המצעד: ירושלים.