מפלגת מרצ-יחד (אני פשוט אקרא לה מעכשיו "מרצ") פרסמה את מצע הבחירות שלה, ואני מעוניין להתייחס לנקודה מסויימת.
(לוגו מתוך WIKIPEDIA)
מרצ מעוניינת בתהליך "שלום" שבו אנו מתפנים ונותנים שטחים לפלסטינים, או בתרגום לעברית: אל תהרגו ותפצעו בנו, קחו את השטחים ככה, מעכשיו זה יהיה שלכם.
האם זו השיטה לתת חלקים מהמדינה שלנו? ישפוט על כך הקורא. אינני בא לשפוט פה את קוראי מרצ על כך, אבל אני רוצה כן להתייחס לנקודה של החמאס.
מרצ החליטה ש"צריך לדבר עם החמאס" – וכבר עשתה שגיאה ראשונה טאקטית. לא מבחינת ה"לדבר" אלא יותר מבחינת להבין את הצד השני.
הנה ציטוט מאתר YNET היום: "אמנת החמאס היא כמו המיין קאמפף של היטלר". כך הזהיר הבוקר (שבת) ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר.
מפלגת החמאס היא אינה מפלגה חילונית. כל פלסטיני יכול לספר לכם על כך. המפלגה הינה מפלגה "דתיה" ומצייטת לחוקי האיסלם, ומפרשת אותם בצורה הלוחמנית שמתאימה לה, הווה אומר: קומה של המדינה היהודית היה מבחינתם פאשלה רצינית ביותר, ומבחינתם אם אפשר לזרוק את היהודים לים או להשמיד אותם על מנת שישראל תהפוך לפלסטין – זה הדבר הרצוי ומצווה על כל מוסלמי ומוסלמית מאמינה.
אין שום פשרה בנידון, וכל מי שינסה להתפשר בנידון, אחת דתו: למות (לא את המוות קדושים, קרי, ג'יהאד, אלא את מוות הבוגדים).
כאשר מרצ בשאננותה היתרה רצה ללכת "לדבר" עם החמאס, היא מתוך עמדת התנשאות, כאילו יש על מה לדבר, ומבחינתם, מרצ, שהיא עדיין ה"אויב הציוני" מנסה לשכנע לשנות את האמנה. אותה מפלגה שאין לה שום אלוהים ומשתדלת להתרחק מכל מוטיב של דת כלשהיא, מנסה לשכנע את אותו חמאס, מפלגה מוסלמית פנאטית ודתיה, לוותר על חלק מהאמנה שלהם.
בל יתפלאו אנשי מרצ אם אותם "פרטנרים" בצד הפלסטיני ירקו על פניהם. מבחינתם זו בושה ממדרגה ראשונה, אבל כנראה שמישהו במרצ שכח להכין שיעורי בית.
מבחינת החמאס, לא זו בלבד שלא תהיה שום נסיגה מדרישותיהם, אלא לדידם, הדבר היחיד שאפשר לדבר עליו הוא מעין "הפסקת אש" שבתמורה ישראל חוזרת לקווי גבולות 67 ותו לא. כלומר בתרגום לעברית: החמאס לא ידפוק בך פיגועים ובתמורה תתן שטחים ללא שום טענות ומענות לפלסטינים. שום הסכם שלום ושום דבר. פשוט תן את השטחים ובתמורה החמאס אולי ישתוק.
כמובן שכל מפגע בישראל מחוליות החמאס או חוליות אחרות לא יימסר לידי ישראל, וכמובן שכל ניסיון חיסול יהווה הפרה מוחלטת של אותו "הסכם" אומלל, אבל מבחינת מרצ "יש עם מי לדבר".
כמה נאיבי, כמה טיפשי, כמה מתנשא..